הכרטיס לא נשלח בדוא"ל והנוסע פוצה

יצחק צפדיה תבע את חברת למה לשם יותר בע"מ, בבית משפט לתביעות קטנות בראשון-לציון בסכום של 5,200 שקל לאחר ששילם עבור טיסת שכר לאיטליה ולא קיבל כרטיס טיסה.

מכתב התביעה עלה שצפדיה אמור היה לטוס לאיטליה בחודש דצמבר 2007 ולשם כך פנה טלפונית לנתבעת שמוכרת כרטיסי טיסה ושילם גם עבור ביטוח רפואי וביטוח מטען. לדבריו, נאמר לו שהטיסה תצא ביום: 10.12.07 והוא קיבל בדואר האלקטרוני קבלה על הסכום ששילם ללא פירוט וללא כרטיס טיסה. "התקשרתי לנתבעת ונעניתי שהעניין בבירור. ביום א', 9.12.07 בבוקר, התקשרתי שוב, כי ידעתי שהטיסה יוצאת למחרת, ואז התברר לי שהטיסה יצאה באותו בוקר". למחרת צפדיה רכש כרטיס לטיסה סדירה של אל-איטליה ושילם סך של 2,200 שקל - סכום שהיה גבוה בהרבה מזה ששילם לנתבעת. הוא ביקש החזר של הסכום בתוספת 3,000 שקל פיצוי בגין עוגמת נפש.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת שצפדיה ידע היטב שטיסת השכר יוצאת ב-9.12.07 והיא הסבה את תשומת ליבה לאותה טיסה. "התובע קיבל את כרטיס הטיסה בדואר האלקטרוני וגם את פוליסת הביטוח הרפואי וביטוח המטען לנסיעה שגם בה כמו בכרטיס הטיסה מופיע תאריך הטיסה: 9.12.07". לדבריה, לאחר שנודע לה שהטיסה יצאה ללא צפדיה, הצליחה להקטין את הנזק ומצאה רוכש לטיסה חזרה במקומו וקיבלה החזר מלא של דמי ביטוח המטען והבריאות. "שלחנו לתובע זיכוי בגין הסכומים והוא נמנע מלקבלו". הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.

בפסק הדין חייב השופט שאול מנהיים את הנתבעת לשלם לצפדיה סך של 2,200 שקל בתוספת הוצאות המשפט בסך של 400 שקל. "התובע הציג לי את תדפיס הודעת הדואר האלקטרוני שקיבל מהנתבעת אשר על-פי תוכנה ברור שרק הקבלה בגין התשלום צורפה אליה. אף שהנתבעת ידעה היטב שהתובע חולק על כך שקיבל את כרטיס הטיסה היא אומנם טענה שהכרטיס נשלח אליו, אולם לא הציגה בפניי תדפיס של הודעת הדואר האלקטרוני שלטענתה שלחה לו יחד עם הכרטיס. לא שמעתי כל הסבר לאי הבאת הראיה הזו", אמר השופט וציין כי "חל כאן הכלל ולפיו ראיה רלוונטית שלא הובאה ללא הסבר מניח את הדעת מקימה חזקה כנגד מי שיכול והיה צריך להביאה ולא עשה כן".

עוד אמר כי חברות שעוסקות במכירה, בין היתר טלפונית, נוהגות לעיתים קרובות להקליט את השיחות שבהן מתבצעת המכירה וכן שיחות עם נציגי שירות. "הנתבעת לא הודיעה אם היא נוהגת לערוך הקלטות כאלה ובוודאי שלא הציגה הקלטות כאלה, אם היו. הנתבעת צריכה להוכיח שהעבירה את כרטיס הטיסה הכולל את פרטי הטיסה לרבות תאריך ושעת היציאה של הטיסה, לידי התובע. היא נכשלה בהבאת ראיה כזו".

לדברי השופט, צפדיה זכאי לפיצוי מלא על הפסדיו שיכלול את עלות כרטיסי הטיסה החלופית (שכאמור גבוהה מהסכום ששילם) והנתבעת תשאיר את הסכום ששילם לה. "אילו פעלה הנתבעת כהלכה היה התובע זכאי לקבל טיסה תמורת הסכום ששילם לה מבלי להוסיף דבר".

השופט הוסיף שאין מקום לפצות את צפדיה בגין עוגמת נפש: "התובע שהה באיטליה יום אחד פחות מכפי שהיה שוהה אילו היה מממש את הכרטיסים שביקש לרכוש מהנתבעת. לא שמעתי שמטרת הנסיעה ניזוקה וברור שנחסכה לו עלות שהייה של יממה בחו"ל. כמו-כן התובע טס בסופו של דבר בטיסה סדירה ולא בטיסת שכר ומן המפורסמות הוא שהנוחות בטיסות סדירות גבוהה יותר".