אסף חביב תבע את מי עדן בר בבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה, לאחר שלא היה מרוצה מהשירות. בכתב התביעה טען שהנתבעת חייבה אותו בעלות מתקן מים חדש כשבפועל קיבל מתקן ישן, צבוע ולא תקין. חביב חתם על הסכם להזמנת שירות מי עדן בר, בו נקבעו תנאים כלליים, ועל ערבות לקיום החוזה.
"רכשתי את המתקן מנציג של הנתבעת בקניון רחובות לאחר שהבטיח שאם אשלם 100 שקל לחודש המכשיר יהיה שלי", אמר התובע. לדבריו, גילה בהמשך שמדובר בהסכם שכירות של המתקן, "ואם אחרי כמה שנים ארצה להחזירו הם לא ירצו אותו". חביב הוסיף שהנתבעת סירבה לבטל את העסקה וחייבה אותו, מראש, על כַּדֵי מים שטרם סופקו, "והדבר נעשה שלא כדין".
בכתב ההגנה טענה הנתבעת שהחוזה עליו חתם חביב הוא חוזה שירות ומדובר בעסקה לאספקת מים, "על בסיס מסלול שכירות... כמפורט בתנאים הכלליים". לדבריה, לאחר שחביב הודיע שהמתקן נשרף, חייבה אותו בעלות המתקן בהתאם לחוזה ולתנאים הכלליים: "עם התקשרות הלקוח בהסכם עם החברה יהיה הלקוח זכאי לקבל מהחברה, בהשאלה, בר מים... במקרה של אובדן/גניבה/שבר, יחויב הלקוח על-פי מחירו במחירון החברה במועד...". הנתבעת הדגישה שהחוב שולם לאחר משלוח מכתב התראה מעו"ד.
בפסק הדין דחתה השופטת אסתר נחליאלי חיאט את התביעה. "לאחר שעיינתי במסמכים שהוצגו לי, בהסכם הזמנת השירות ובתנאים הכלליים כן עברתי על יומן ללקוח בו מופיע פירוט המגעים ורישום מהשיחות שהיו לנתבעת עם התובע למן תחילת ה'קשר' החוזי ביניהם, כך גם עיינתי בתקציר השיחות שהיו לתובע עם הנתבעת (כמפורט ביומן הלקוח) ובאלה מצאתי תמיכה לגרסת הנתבעת, קרי, כי הסכם השירות שנחתם הוא אכן למתן שירות עבור המכשיר אותו שוכר הלקוח (ולא על חשבון רכישה), כן מצאתי במסמכים כי התובע אכן דיווח כי המכשיר המצוי בידיו נשרף; עוד לציין כי חלף זמן מאז הודיע התובע על שריפת המכשיר וחרף פנית הנתבעת אליו לא מצא להסדיר את היחסים הכספיים איתה, ועל כן רשאית הייתה הנתבעת, בהתאם לזכותה החוזית ולאחר שנתנה לתובע הזדמנות, לפעול לקבלת התמורה עבור המכשיר שלפי דיווח התובע נשרף".
עוד ציינה השופטת כי התובע לא הציג כל ראיה כי ביקש לבטל את העסקה, "לא בסמוך לחתימת ההסכם וגם לא מאוחר יותר, ממילא לא עמד בתנאים הקבועים בדין שעל בסיסם יכול היה לטעון לביטול עסקה. להפך, התובע התעלם מפניות הנתבעת ובאורח חד-צדדי לא שילם כל תמורה עבור המכשיר עד שפניית בא-כוחה של הנתבעת גרמה לו לשלם את החוב. מדברי התובע הבנתי כי רק לאחר שנאלץ לשלם את החוב לאחר פניית עו"ד אליו, החליט לבטל את העסקה ולבקש השבה".
השופטת הוסיפה שטענותיו של חביב לא גובו בראיות והנתבעת הציגה גרסה קוהרנטית שהתבססה על מסמכים אותנטיים. "התובע הודיע על 'שריפת המכשיר' ומכאן שקמה לנתבעת הזכות לגבות את עלות המכשיר".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה