שכר מורה ותיק נמוך ב-88% מב-OECD

לישראל נותרה עוד כברת דרך ארוכה כדי להדביק את המדינות המפותחות, בעיקר בכל הקשור לתגמול מורים ומעמדם. בשנת 2006 המשכורת הממוצעת של מורה ב-OECD עמדה על כ-128% מהתוצר המקומי הגולמי לנפש כאשר בישראל המורים הרוויחו רק כ-68% מהתוצר המקומי הגולמי לנפש. כך עולה (יום ב', 6.4.09) מנתוני נייר עמדה של מרכז מאקרו על מערכת החינוך בישראל.

מהנתונים עולה גם כי שכר מורים ותיקים בישראל, בעלי ותק של 15 שנים לפחות, נמוך משכרם במדינות ה-OECD בלא פחות מאשר 88%, והמדינה משלמת למורה כזה 14,716 דולר לשנה במונחים אבסולוטיים.

הנתונים מציבים את ישראל בין המדינות האחרונות במשכורות למורים - הן משכורות התחלתיות והן למורים ותיקים: בממוצע, ישראל משלמת למורה במסגרת חינוך ראשוני 25,131 דולר לשנה בהשוואה לממוצע מדינות ה-OECD, המשלמות 45,666 דולר לשנה. רק טורקיה והונגריה משלמות למוריהן פחות מאשר ישראל (במונחים אבסולוטיים).

ברפורמת "אופק חדש" מורה מתחיל צפוי לקבל שכר של 5,400 ש"ח - כמעט כפול משכרו טרם הרפורמה.

תקציב גדול ביחס לתוצר - ותוצאות הולכות ומידרדרות

בהשוואה למדינות OECD, מקדישה ישראל חלק גדול יותר מתקציבה לחינוך - כ-8% - לעומת ההוצאה הממוצעת על חינוך בארצות OECD אשר עומדת על פחות מ-6%. עם זאת, נתון סטטיסטי זה יכול להיות מטעה, בראש ובראשונה מכיוון שהוא תלוי בגודל התוצר של המדינה ובשיעורם של התלמידים מהאוכלוסיה. לכן, אין הנתון מעיד באופן ישיר על כך שבהכרח יותר כסף מוקצה להכשרה של כל תלמיד. בשנת 2005 במדינות ה-OECD הוצאה לתלמיד עמדה על 5,994 דולר לעומת הוצאה של 4,875 דולר לתלמיד ישראלי ולראיה, ישראל מדורגת כרגע מתחת לממוצע ה-OECD בתוצאות ההערכה הבינלאומית במקצועות הקריאה, המדעים והמתמטיקה והראתה ירידה של 7 מקומות בדירוגה מאז שנת 2003.

כיתות גדולות וצפופות

גודל הכיתה הממוצעת הינו נתון שמקבל תשומת לב רבה במהלך דיונים בנושא איכות מערכת החינוך. מחקרים שונים מעידים על כך שמספר התלמידים הממוצע בכיתה משפיע על תפוקת המערכת, אך תשואת הנמכת מספר זה משתנה בהתאם לגודל הכיתות (כלומר, יש הבדל בתשואה של הורדת מספר התלמידים מ-202 ל-15 לעומת מ-35 ל-30, למשל). לכן בישראל - אשר בה מספר התלמידים הממוצע בכיתה גבוה ביותר - 32.8 בממוצע בתיכון, ברור שיש להנמיכו.

נתון זה הינו בין ההישגים הבולטים שצוינו על-ידי ארגון המורים בתום שביתתם הממושכת. יש לציין עם זאת, שקיבוע יחס שכזה מחייב קליטת מורים חדשים, משום שהאוכלוסיה בישראל גדלה ומהווה עומס נוסף על המערכת.

הפתרון יעניק "אופק חדש"

נייר העמדה מסכם כי בפני ישראל קיימת עוד כברת דרך ארוכה כדי להדביק את מדינות ה-OECD, בעיקר בכל הקשור לתגמול מורים ומעמדם. "הרפורמות החדשות יושמו עד כה רק ב-814 מתוך כ-4,000 בתי ספר, ולכן ייקח זמן עד אשר יהיה ניתן לנתח את השפעתן", קובע נייר העמדה.

"אסור להסיק כי פתרון הבעיות הינו תקציבי, יש למצוא את הדרכים לשיפור התפוקות האיכותיות של המערכת", נכתב. "ישראל ניצבת בפני אתגרים רבים לשיפור מערכת החינוך שלה ומוטלת עליה החובה להמשיך את הרפורמות אותן יזמה בנושא החינוך. החינוך הינו אחת ההשקעות החשובות ביותר שמדינה יכולה לבצע לשיפור עתידה".