"הבטוקוס לא סייע לי בהפסקת ההזעה"

מוריה עזרן תבעה את חברת פרופורציה בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שעברה טיפול למניעת הזעה בכפות ידיים והמשיכה להזיע. מכתב התביעה עלה שעזרן שילמה סך של 5,400 שקל עבור הזרקת בטוקוס שאמור היה לצמצם את הזעת היתר לתקופה של 6 חודשים ומעלה. לדבריה, לאחר שהחומר הוזרק פעמיים לא נראו תוצאות ולפיכך ביקשה את כספה. "הרופאה שהזריקה את החומר הודיעה לי שהטיפול לא מתאים לי ולא ישפר את מצבי". לטענתה, הנתבעת הציעה לפצותה בטיפול אחר ולא להחזיר את כספה והיא סירבה.

חברת פרופורציה השיבה בכתב ההגנה, שהטיפול עזר לעזרן והסתמכה על רישומיה של הרופאה המטפלת. "הצענו לתובעת טיפול נוסף או זיכוי והיא סירבה ועמדה על כך שנחזיר את כספה ולכך לא הסכמנו". הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.

בדיון בפני השופט גד ארנברג, חזרה ואמרה עזרן שהטיפול לא עזר ושהרופאה הודיעה לה בפירוש שהטיפול אינו מתאים. מטעם חברת פרופורציה, התייצבה מנהלת המחלקה המשפטית לפניות הציבור והרופאה שטיפלה בעזרן לא הגיעה.

בפסק הדין חייב השופט את פרופורציה להחזיר לעזרן סך של 4,500 שקל וכן את הוצאות האגרה בסך של 54 שקל. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין. השופט הוסיף שהסכום שנפסק הוא בנוסף להוצאות בסך של 750 שקל ששילמה הנתבעת לצורך ביטול פסק דין קודם שניתן בהיעדרה.

השופט אמר כי "אין מטעם הנתבעת עדות כלשהי הסותרת את דברי התובעת. לא ניתן להסתמך על הרישומים הרפואיים, כפי שביקשה הנתבעת לעשות, משום שלא ברור מי ערך אותם, מתי ערך אותם ולאיזה צורך". הוא הדגיש כי הרופאה שטיפלה בתובעת הייתה צריכה להתייצב ולהעיד על הטיפול שניתן לה, "ועל הטענות לפיהן היא עצמה הורתה בפני התובעת שהטיפול לא מתאים לה". מאידך, המשיך "אין להתעלם מכך שהתובעת קיבלה את ההזרקות וכי הובהר לה כי הטיפול עוזר ברוב המקרים אך לא בכולם. ואולם לא נכתב במסמך זה שאם הטיפול לא יעזור או לא יתאים לתובעת היא לא תוכל לבקש את כספה בחזרה".