היום לפני 63 שנה, ב-22 במרס, 1945, שניים מלוחמי הלח"י נתפסו על-ידי שלטונות המנדט הבריטי, נשפטו, ונידונו למוות בתלייה בקהיר.
חברי האצ"ל והלח"י שהבריטים דנו למוות בשנים 1947-1938 היו 12 במספר. שמונה מהם נתלו בישראל: שלמה בן יוסף, דב גרונר, מרדכי אלקחי, יחיאל דרזנר, אליעזר קשאני, יעקב וייס, אבשלום חביב ומאיר נקר.
שניים מהם, כאמור, נתלו במצרים: אליהו בית-צורי ואליהו חכים - באשמת רצח הלורד מוין.
השניים הנוספים התאבדו ברימונים שהוברחו לתאם בבית הכלא בירושלים: משה ברזני ומאיר פיינשטיין.
אליהו חכים (1945-1925)
נולד בביירות, לבנון, ועלה לארץ עם משפחתו כשהיה בן שבע. לאחר הצטרפותו ללח"י, הטילו מפקדיו עליו ועל חברו אליהו בית צורי, להתנקש בחיי השר הבריטי לענייני המזרח התיכון, לורד מוין, שהתגורר בקהיר.
חכים נתפס מיד לאחר ביצוע המשימה, ב-6 בנובמבר 1944 הועמד למשפט ונידון למוות. הוצא להורג בתלייה בקהיר ב-23 במרס 1945.
בטרם עלה לגרדום, התבונן בבגדיו האדומים, בגדי הנידונים למוות, ואמר: "זוהי החליפה היפה ביותר שלבשתי בימי חיי".
אליהו בית צורי (1945-1922)
נולד בתל אביב, כבן למשפחה ותיקה בארץ. החל את פעילותו המחתרתית באצ"ל ומאוחר יותר עבר ללח"י. יחד עם חברו אליהו חכים נתפס הועמד למשפט ונידון למוות.
במשפטו, שנערך בקהיר, אמר לשופטיו: "...לנו, במולדת, לא נשאר אלא להיכנע או להילחם. החלטנו להילחם".
ב-22 במרס עלו חכים ובית-צורי על הגרדום כששירת "התקווה" בפיהם.
בשנת 1975 הועלו עצמותיהם לארץ והם נקברו בטקס צבאי בהר הרצל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה