ראש הממשלה אריאל שרון מגלה היום (יום א', 8.7.01) בתצהיר שהגיש לבית המשפט העליון, כי הוא החליט לפעול בהקדם להעברת המטה ללוחמה בטרור, אל המועצה לביטחון לאומי.
ראש המטה, מגלה שרון, יהא כפוף ישירות לראש המועצה לביטחון לאומי - ומטה הלוחמה בטרור יהפוך לאגף הרביעי במועצה לביטחון לאומי. על-פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, תובא החלטת שרון בהקדם לאישור הממשלה.
התצהיר הוגש היום לקראת הדיון שזומן ביום ג' (10.7.01) בבית המשפט העליון, בעתירה שהגישו חברי הכנסת יוסי שריד ומוסי רז, המבקשים לפסול את אהוד יתום ממינויו לראש המטה ללוחמה בטרור, וזאת מחמת חלקו בפרשת "קו 300".
בתצהיר לבג"צ מבקש שרון לדחות את עתירתם של שריד ורז. שרון סוקר בתצהירו את עברו של יתום - "הקדיש למעלה משלושים שנה לשרות ביטחוני תפקידים בכירים. תחילה שירת בצה"ל, לאחר מכן בשב"כ, שם הגיע לתפקידים בכירים (מקבילי אלוף) של ראש אגף מבצעים, אגף מינהל ואגף אבטחה. את שני התפקידים מילא לאחר הפרשה שתפורט להלן. כמו כן שימש כממלא ראש השב"כ בהיעדרו. כן כיהן בשנים 1999-1997 כחבר המטה המיוחד למלחמה בטרור, תחילה כמושאל מהשב"כ, ולאחר מכן כגימלאי, ואף כממלא מקום ראש המטה בהיעדרו".
בתצהירו קובע שרון, כי יתום אכן היה מעורב בהריגת שני הערבים בפרשת קו 300, לאחר שנתפסו בידי כוחותינו, וכן בהעלמת מידע מוועדת זורע ומהצוות שהוקם בראשותו של בלטמן אשר חקרו בפרשה ובשיבוש החקירה. הוא נחון ביום 24.8.86 על-ידי נשיא המדינה יצחק הרצוג. יתום הודה בכך, קובע שרון, שהוא - יחד עם אחרים, הרגו את שני הערבים, בהוראת ראש השב"כ, וזאת על-אף שמדובר בפקודה בלתי חוקית בעליל.
שרון מציין בתצהירו, כי בבואו להחליט על מינויו של אהוד יתום לתפקיד, הוא איזן בין חומרת העבירה לבין השיקולים השונים, ולאחר זאת הגיע למסקנה לפיה אין מניעה מביצוע המינוי. אלה עיקרם:
* חלוף הזמן -
הפרשה התרחשה לפני 17 שנים, וגם בית המשפט העליון קבע בבג"צ גינוסר: "הזמן עושה את שלו. הפצעים מגלידים. המועמד משתקם. בעיני 'הצבור הנאור', שוב לא יתפס מינויו כפעולה הפוגעת בטוהר השרות, וביכולת תיפקודו, אלא דווקא כהתעמרות וכמיצוי 'דין' בלתי ראוי";
* חרטה -
יתום הביע חרטה כנה על מעשיו. לקחי הפרשה הופנמו היטב. יתום המשיך לשרת 13 שנים בשב"כ לאחר אותה פרשה, תוך שהוא ממלא תפקידיו השונים על הצד הטוב ביותר וללא רבב.
ראש השב"כ הקודם, עמי אילון, במכתב המלצה שכתב לוועדת המינויים על יתום: ".. במהלך שרותו צבר מוניטין של מנהל המהווה דוגמא אישית, ודורש מעצמו לא פחות מאשר אחרים, רגיש, אנושי ומסור לתחומי הפרט, שימש כדמות חינוכית וכבר סמכא בתחום עיסוקו. דמותו כמנהל שימשה מודל וחיקוי לעובדי הארגון";
* פעל למען המדינה -
יתום פעל כל חייו למען שרות המדינה, ואף את העבירה ביצע מתוך אמונה (שגויה), כי בכך הוא משרת את טובת המדינה. שרון מסתמך על דבריו של השופט ברק (כתוארו אז), בבג"צ גינוסר: "על כן, לא הרי מי שביצע עבירה מתוך בצע כסף ורצון להעשיר את עצמו, כהרי מי שביצע אותה עבירה מתוך רצון (מוטעה) לקדם את אינטרס המדינה";
* ניסיון וכישורים -
סוג המשרה הקונרקטית יהא כהונה כראש אגף אחד בתוך המועצה לביטחון לאומי. התפקיד הינו משרה שאינה מחייבת מגע מתמיד עם הציבור. אין עם המשרה שליטה, הכוונה ופיקוח נורמטיבי על גורמים אחרים. טיב המשרה אינו דורש פיקוד על אחרים או אחריות על המשמעת.
כאמור, יתום מילא שורה של תפקידים בשב"כ ומחוצה לו, מאז הפרשה, והצליח בכולם.
כישוריו וניסיונו של יתום עשוהו מתאים מן הבחינה המקצועית. "בנסיבות השעה, בהן ישראל מצויה במצב חירום של ממש, ראיתי צורך למנות לתפקיד את בעל הכישורים והניסיון המתאימים ביותר". שרון צירף לתצהירו מכתב אותו כתב ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ביום 23.3.95, לרגל פרישתו של יתום מן השב"כ: "קבל נא תודתי האישית, תודת ממשלת ישראל ומערכת הביטחון, על תרומתך רבת השנים לביטחונה של מדינת ישראל. אנו יודעים להעריך את עבודתך, מסירותך, נחישותך, תבונתך המקצועית. אזרחים רבים במדינת ישראל חבים לך את חייהם, אפילו אין הם יודעים על כך. מילים ומכתבים אינם יכולים לספר מעשיך, בספרי ההסטוריה של שרות הביטחון, שאולי לעולם לא יכתבו...".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה