מפקח הבנקים קורא לאיחוד רשויות הפיקוח

רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים, אומר (יום ב', 30.3.09) כי הרגולציה הפיננסית בישראל צריכה לעבור ממבנה פיקוח מוסדי, (ומכאן סקטוריאלי) למבנה פיקוח מותאם מטרות, וזאת בדרך של איחוד רשויות פיקוח. חזקיהו נשא את הדברים בכינוס "פיתוח השווקים הפיננסים והרגולציה עקב המשבר", שנערך במרכז הבינתחומי הרצליה.

חזקיהו הדגיש בדבריו את החשיבות של איחוד הפיקוח היציבותי בבנק ישראל על-רקע הפקת לקחים מהתמודדות רשויות פיקוח בעולם עם המשבר העולמי ואמר כי "על-רקע התפתחות המשבר מזוהה בעולם מגמה של איחוד מלא או חלקי של רשויות הפיקוח תוך הרחבת עיסוקו של הבנק המרכזי ביציבות המערכת הפיננסית והמוסדות הפיננסיים הבודדים". לדבריו, מעורבות הבנק המרכזי בנושאי היציבות חיונית הן לשם טיפול יעיל במשבר והן לצורך מניעת משבר.

חזקיהו ציין כי בישראל החלוקה הסקטוריאלית בין 3 רשויות הפיקוח לפי סוגי המוסדות (פיקוח על הבנקים בבנק ישראל, אגף שוק ההון הביטוח והחיסכון באוצר והרשות לניירות ערך) היא בעלת מספר חולשות בבחינת התאמתה למאפייני המשק הישראלי ובאופן התמודדותה עם היעדים המרכזיים של הרגולציה הפיננסית ועם התמורות בשווקים.

"המשק הישראלי מאופיין ככלכלה קטנה בעלת ריכוזיות גבוהה בבנקאות וביטוח. בשנים האחרונות ניכרה מגמה של היטשטשות גבולות הפעילות של הגופים הפיננסים השונים ובהן פעילות באשראי ופעילות בשוק ניירות הערך", אמר חזקיהו. "שינויים אלו ואחרים מדגישים את הצורך בראייה כוללת של המערכת הפיננסית ושמירה על יציבותה, תוך השגת תיאום מירבי בין מפקחים ושימת דגש על החלת רגולציה ופיקוח שוויוניים על הגופים הפיננסיים. מעבר מפיקוח סקטוריאלי לפיקוח פונקציונלי ואיחוד הפיקוח היציבותי בבנק ישראל יאפשרו השגת יעדים אלו, תוך התאמה למבנה המערכת הפיננסית, השגת יעילות וגמישות ביישום הפיקוח והבטחת מעמדו ויכולתו של הפיקוח בהתמודדותו עם משברים".