בנק ישראל: המשק מעריך שהמיתון יימשך זמן רב

במחצית השנייה של 2002, לא ניכר שיפור באינדיקטורים המצביעים על מיתון בפעילות המשקית, (מיתון שהתחיל עוד ברבעון האחרון של שנת 2000), וכמה מהם אף מורים על הרעה. כך עולה מסיכום פעילות תקופתי של המשק בישראל אשר הכינה מחלקת המחקר של בנק ישראל.

בעקבות ירידת הביקושים המקומיים, ועלייה מועטה בביקושים העולמיים, כך מדווח בנק ישראל - פחת התוצר לנפש, התרחב הפער של התוצר העסקי מול הפוטנציאל שלו, ואלה באו לידי ביטוי בירידה ניכרת בהיקף שוק העבודה, בירידה ניכרת של השכר הריאלי, ובהתייצבות שיעור האבטלה ברמה גבוהה. במקביל, תגובתו של היצוא לפיחות הריאלי הניכר במחצית הראשונה של 2002 בוששה, ולאחר שורת צעדי ריסון שנקטו קובעי המדיניות בפתח התקופה נבלמה עליית המחירים המואצת, והתמתן אי-השקט בשווקים הפיננסיים שאפיין את המחצית הראשונה של השנה.

ירידת התוצר הוחרפה במהלך המחצית השנייה של 2002, במיוחד ירידתו של התוצר העסקי, השימושים המקומיים פחתו, והמדד המשולב המשיך בירידתו הרצופה מאז הרביע האחרון של 2000. רמת הפעילות הנמוכה הקיפה את מרבית ענפי המשק, בהם מתקדמים ומוטי יצוא, שנפגעו בין השאר מהעלייה המתונה של הביקוש העולמי ומהירידה הניכרת של שערי המניות בשוק ההון המקומי ובחו"ל. כן נפגעו ענפים מהטכנולוגיה המסורתית, בעיקר כתוצאה מירידת הביקוש המקומי.

בבנק ישראל מציינים גם את העובדה, כי בהבדל משנת 2001, בה בהפסד התוצר של המשק היה משקל דומה לגורמי האינתיפאדה ולמשבר העולמי בענפי הטכנולוגיה העילית, הרי שבשנת 2002 לגורם האינתיפאדה היה המשקל המכריע בהפסד התוצר.

צעדי המדיניות בראשית התקופה, שבאו על רקע אי-שקט בשווקים הפיננסיים במחצית הראשונה, כללו ריסון תקציבי של הממשלה והעלאת ריבית חדה על-ידי בנק ישראל, וכתוצאה מכך תוסף שער החליפין והמחירים עלו בשיעור אפסי תוך ירידה בציפיות לאינפלציה לטווח הקצר, והגדלת משקל הנכסים הלא-צמודים בתיק ההשקעות של הציבור.

לכאורה, כך אומרים בבנק ישראל, להשבת הרגיעה לשווקים הפיננסיים בתנאים של משק ממותן, די היה בצעדיי המדיניות שננקטו באמצע השנה אולם בהמשכה התפתחו גורמים נוספים, מדיניים ופוליטיים בעיקרם, שתרמו לאי-הוודאות, והרגיעה לא חזרה במלואה אל השווקים. כך, הציפיות לאינפלציה לטווח קצר נשארו גבוהות מהתחום העליון של יעד יציבות המחירים עד סוף נובמבר. התשואות על נכסים פיננסיים ארוכי טווח נותרו ברמות גבוהות, כמוהן גם הציפיות לאינפלציה של הטווח הארוך - שנשארו גבוהות במידה ניכרת מהטווח המוגדר כיציבות מחירים.

המיתון בפעילות הכלכלית מאז סוף שנת 2000, התבטא בשנת 2002 בירידה ניכרת בשכר הריאלי, לראשונה מזה שנים רבות, והדבר ככל הנראה תרם להתייצבות שיעור האבטלה. במהלך התקופה הנסקרת גדל מספר המועסקים (כ-5000 עובדים ברבעון השלישי), אך במקביל הואצו פיטורי עובדים, ונחלשה עוצמת השיבושים של יחסי העבודה על רקע דרישות לתוספות שכר.

ברבעון השלישי נרשמה עלייה בניצולת של כח העבודה, וגדל מספרם של העובדים במשרה מלאה, תוך כדי ירידת חלקם של העובדים חלקית ושל הנעדרים זמנית מעבודתם.

תופעה זו, מציינים במחלקת המחקר של בנק ישראל, אופיינית בדרך כלל, כשהמעסיקים והמועסקים רואים לנגד עיניהם את המיתון כתופעה ארוכת טווח. למרות המצב ששרר גדל מספר המועסקים בסקטור הציבורי ב-2% ברביע השלישי לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם הגירעון במאזן התשלומים ב-2.6 מיליארד דולר, בדומה להיקף הגירעון ב-2001. הגירעון בחשבון השירותים היה גבוה יותר מב-2001 בעיקר בגלל העמקת השפל בהכנסות מתיירות ושירותי תוכנה, שהסתכמו בשלושת הרבעונים הראשונים של 2002 בכמחצית מהיקפן בתקופה המקבילה בשנת 2000. הגירעון בחשבון הסחורות (מנוכה עונתיות ומנוכה דלק אוניות ומטוסים ויהלומים), ירד בתקופה הנסקרת בעיקר בגלל ירידת יבוא הסחורות.

עם זאת, ברבעון השלישי של 2002 נרשם גידול של 8% ביצוא הסחורות, יתכן, שתרם לכך הפיחות הריאלי הניכר שנרשם במחצית הראשונה של השנה.

סך יצוא הסחורות בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2002 דמה בהיקפו ליצוא בתקופה המקבילה שנה קודם לכן ואולם הרכבו השתנה לכיוון עלייה בענף הטכנולוגיה העילית לקראת סוף השנה, לאחר ירידתו של רכיב זה במהלך 7 החודשים הראשונים של השנה.