אל על תפצה משפחה שנמחקה מרשימת הנוסעים

משפחת זיו, הורים ושלושת ילדיהם, תבעו את אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה בסכום של 5,000 שקל, לאחר ש"יד נעלמה" הסירה את שמם מרשימת הנוסעים.

מכתב התביעה עלה שהמשפחה אישרה את טיסתה ארצה, מארה"ב, באמצעות אתר האינטרנט של חברת אל על ולמחרת, כשהגיעה לשדה התעופה JFK, בניו-יורק, נדהמה לגלות ששמה נעדר מרשימת הנוסעים. "הדייל הציע שנזמין כרטיסים חדשים למרות שהצגנו בפניו כרטיסי טיסה. המנהל הבהיר שמקור הטעות בחברת "דלתא", שבאמצעותה טסנו מבוסטון לניו-יורק, ושנתנה הוראה להסיר את שמנו מרשימת הנוסעים".

משפחת זיו התעקשה שלא נתנה הוראה כזו ולדבריה, התבקשה להמתין ליד הדלפק עד השעה 23:00 ולברר אם יש עבורה מקום על הטיסה. "עמדנו עם שלושה ילדים קטנים - ליד הדלפק במשך מספר שעות ללא מקום ישיבה וללא מענה לצרכינו הבסיסיים. זה היה מבזה ומשפיל ורק בשעה 23:20 הודיעו לנו שיש מקום על הטיסה. נדרשנו לבצע את העלייה למטוס והבידוק הביטחוני במהירות כששלושת ילדינו הקטנים על ידנו". הזוג זיו התרעם שלא קיבל מושב עם מתקן לעריסה, ונאלץ להחזיק את בתו התינוקת על הידיים במשך כל הטיסה.

"התייחסנו יפה לתובעים"

בכתב ההגנה טענה אל על שיש לדחות את התביעה מאחר שהתובעים עלו בסופו של דבר על הטיסה והגיעו ליעדם. לדבריה, חברת "דלתא" הודתה שביטלה את ההזמנה עקב טעות אנוש, ומשכך אין לגלגל לפתחה אחריות. "עשינו כמיטב יכולתנו לצמצם את אי-הנוחות שנגרמה לתובעים ודאגנו להושיב אותם בשורה אחת". אל על הוסיפה שאין זו מחובתה לספק מושב כזה או אחר במטוס. "הדבר הינו בגדר היענות לבקשה בלבד. בחסד ולא בזכות. טענה זו נתמכת בסעיף 5.4. לתנאי ההסכם שבכרטיס הטיסה".

עוד טענה אל על שהתובעים לא התבקשו לעמוד ליד הדלפק עד לשעת הטיסה, אלא נאמר להם לשוב לדלפק שעה לפני ההמראה על-מנת לבדוק אם התפנה מקום בטיסה.

שותפות עסקיות שותפות לתקלה

השופט זכריה ימיני קבע בפסק הדין: "סבורני כי אכן נגרמה לתובעים עוגמת נפש מהשתלשלות העניינים מול הנתבעת מרגע שהגיעו לדלפק הנתבעת ועד שהגיעו ארצה. סבור אני שפיצוי בסך 1,500 שקל הינו סביר בנסיבות העניין".

אל על חויבה לשלם לתובעים גם הוצאות משפט בסך של 300 שקל. "הנתבעת ביקשה להטיל את האחריות על הסוכן או על חברת "דלתא". ברם, התובעים כרתו חוזה עם הנתבעת, ועימה בלבד, ועל כן יש להם יריבות עם הנתבעת. במידה וסבורה הנתבעת כי האחריות רובצת לפתחה של חברת "דלתא", היה עליה לנקוט בהליך המשפטי הנדרש לשם בירור טענותיה. במכתבה לתובעים כתבה הנתבעת שהיא וחברת דלתא הינן שותפות עסקיות לעניין טיסות המשך. אם השותפה העסקית גרמה לתקלה, אזי טעות זו מחייבת גם את הנתבעת".

השופט הוסיף שמקריאת ההסכם שבכרטיס הטיסה עולה שאכן אין לאל על כל מחויבות להבטיח כיסא זה או אחר ללקוחותיה. "העובדה כי באתר האינטרנט טרם הטיסה הופיעה כי התובעים מיועדים לשבת בשורה שניתן להתקין בה עריסה לתינוק - אין בה כדי לחייב את הנתבעת במה שאינו מוסכם בהסכם". לדברי השופט, התובעים לא הוכיחו נזקים בפועל למעט עוגמת נפש שנגרמה בעטיו של לוח זמנים דחוק ותחת לחץ ודאגה לשלושה ילדים קטנים.