בנק ישראל: רפורמות המס הטיבו עם העשירים

מהשוואה בינלאומית של שיעורי המס על השכר עולה (יום ב', 23.3.09) כי הרפורמות במיסוי השכר בישראל, שהופעלו מאז 2003, הקטינו משמעותית את נטל המס של העובדים המצויים בשליש העליון של התפלגות השכר. את ההשוואה ערכה חטיבת המחקר של בנק ישראל.

ברמת השכר של פי שניים מהתוצר לנפש (כ-16,000 ש"ח לחודש) פחת שיעור המס הממוצע של עובד נשוי שהוא מפרנס יחיד ב-2.5 נקודות אחוז ושל רווק ב-4 נקודות. מהנתונים עולה, כי ברמות השכר הגבוהות יותר הוא ירד אף בשיעור גבוה יותר.

השוואת שיעורי המס בשנת 2009 מלמדת כי המס הממוצע של העובדים בישראל (סך תשלומי המס כאחוז משכר העובד) נמוך מאשר הממוצע והחציון במדינות המפותחות ברמות הכנסה של עד יותר מ-20,000 ש"ח לחודש. לגבי רווקים, שיעורי המס הנהוגים בישראל נמוכים מאשר כמעט בכל המדינות המפותחות - עבור כ-90 אחוזים מהעובדים הם נמוכים אף מאלו שבארה"ב. לעומת זאת, עבור גברים נשואים הפער בין נטל המס בישראל לממוצע במדינות ה-OECD קטן יותר ובשליש מהמדינות הנטל אף נמוך מאשר בישראל. זאת מכיוון שבמרבית המדינות המפותחות נהוגות הקלות מס למשפחות בעוד שבישראל מוענקות הטבות כאלה רק לנשים.

שיעורי המס של נשים - הנהנות בישראל מנקודות זיכוי עבור ילדיהן - נמוכים בהשוואה כמעט לכל המדינות המפותחות, גם ברמות השכר הגבוהות, אך אחוז האימהות העובדות שרמת הכנסתן מאפשרת למצות את ההטבה הוא קטן.

כך לדוגמא, רווק המרוויח משכורת של כ-8,000 ש"ח בישראל, משלם 14.7% מס. ממוצע ה-OECD על רמת שכר כאחוז דומה מן התוצר חייבת במס של 26.2% - פער חיובי לטובת ישראל של 11.4%.

אישה נשואה עם שני ילדים המרוויחה משכורת בגובה דומה משלמת 8.8% מס. ממוצע ה-OECD על רמת שכר כאחוז דומה מן התוצר על אישה כזו תחוייב ב-19.4% מס - פער של 10.6% לטובת ישראל.

באשר להטבות המס לטובת העשירים ניתן לראות, לדוגמא, כי רווק המרוויח יותר מ-30,000 ש"ח בחודש, נהנה בשנים האחרונות מירידה של 6.2% בשיעור מס ההכנסה. אדם נשוי המרוויח סכום דומה - נהנה מירידה של 5.5%.

הטיה אינדיבידואלית ולא משפחתית

בשל ההבדלים בין ישראל למרבית המדינות המפותחות בהתייחסות מערכת המס למצבו המשפחתי של העובד, השפעתה על הכלכלה והחברה שונה. ההטבות למשפחות הנהוגות בעולם מצמצמות את אי-השוויון בחלוקת ההכנסות בכל תקופה ומקלות על עובדים בתקופות שבהן עליהם לתמוך בילדיהם - במחיר של הגדלת נטל המס בתקופות אחרות. לעומת זאת, מבנה מערכת המס בישראל תומך בעיקר בכניסה לעבודה של צעירים ושל אימהות - באמצעות שיעורי המס הנמוכים על רווקים והענקת נקודות הזיכוי על-פי המגדר, בהתאמה. מבנה זה מגדיל את שיעורי העוני בקרב משפחות שיש בהן מפרנס יחיד, אך מעודד במקביל תעסוקה של צעירים ונשים, ששיעורי המס שלהם נמוכים במיוחד בהשוואה לעולם.

נטל המס בישראל ברמות שכר של פי שניים מהתוצר היה גבוה מאשר במרבית מדינות OECD בראשית תהליך ההפחתות אך בעקבותיהן הוא נמוך כעת הן מהממוצע במדינות אלה והן מהחציון. התפתחות זאת נובעת גם מכך שבשנים האחרונות לא היו כמעט הפחתות משמעותיות של שיעורי המס האפקטיביים במדינות המפותחות. הפחתת נטל המס ברמות השכר הנמוכות הייתה קטנה יותר, אך בהן שיעורי המס היו נמוכים מלכתחילה בהשוואה לעולם. כתוצאה מהרפורמות הפכה מערכת המס בישראל לפחות פרוגרסיבית מאשר בעבר - כלומר נטל המס עולה פחות עם עליית ההכנסה של העובד - אך היא עדיין פרוגרסיבית יותר מאשר במדינות המפותחות.