לקויות למידה גורמות לבעיות רגשיות וחברתיות

ילדים עם ליקויי למידה סובלים גם מבעיות רגשיות וחברתיות ואילו הוריהם הינם חסרי-אונים בהתמודדות עם בעיות אלו. כך עולה מדוח מדד לקויות הלמידה בישראל שערכה אגודת ניצן לקראת יום ההתרמה הארצי של האגודה ושל ארגוני החרשים, שיצוין מחר (ב', 23.3.09).

הסקר שערכה אגודת ניצן (אגודת הורים ומתנדבים לקידום ילדים ובוגרים עם לקויות למידה, הפרעות קשב וריכוז וקשיי הסתגלות ותפקוד), נערך באמצעות מכון המחקר סמית, בשיתוף ד"ר איריס קלקא, בקרב מדגם מייצג של אוכלוסיית ההורים בארץ לילדים בגילאי 18-6.

סובלים מבעיות רגשיות וחברתיות

מנתוני הדוח עולה, כי אצל 50% מהילדים בעלי לקות למידה ו/או הפרעת קשב, התעוררו בשנת הלימודים החולפת בעיות רגשיות, וזאת בהשוואה ל-16% אצל יתר הילדים.

באגודה מתייחסים לממצא זה ואומרים, כי ראשית, מספר הילדים עם לקויות הלמידה והפרעות הקשב, שסובלים מבעיות רגשיות גבוה פי שלושה ביחס לילדים רגילים. שנית, מתברר שגם לאחוז ניכר מהילדים הרגילים יש בעיות רגשיות (16%).

מהממצאים עוד עולה, כי 27% מהילדים בעלי לקות למידה ו/או הפרעת קשב סבלו בשנת הלימודים הקודמת מבעיות חברתיות, לעומת 8% בקרב יתר הילדים - פי שלושה בהשוואה לילדים רגילים (נתון הזהה לממצא הקודם).

כמו-כן, ההורים מדווחים כי גם אחוז גבוה מהילדים הרגילים סובלים מבעיות חברתיות.

הורים לא מרוצים

מהנתונים עולה, כי 47% מההורים לילדים עם לקות למידה ו/או הפרעת קשב, אינם מרוצים מהאופן שבו בית הספר מסייע להם כאשר מתעוררות אצל ילדיהם בעיות רגשיות ואילו 65% אינם מרוצים מאופן הסיוע בבעיות חברתיות שמתעוררות בקרב ילדיהם הסובלים מלקויות אלו.

כמו-כן, ההורים מדווחים כי אין להם כלים להתמודד עם הקשיים הכוללים של הילדים (רגשיים, חברתיים, לימודיים) ו-40% מההורים ציינו שחסר להם מידע, שיסייע לילדם להתמודד עם הקשיים.

מלי דנינו, מנכ"ל האגודה, אמרה כי "בעיות רגשיות נובעות מסיבות שונות ומגוונות, ולכן ניתן לאתרן גם אצל ילדים ללא לקויות למידה והפרעות קשב. אצל הילדים עם לקויות הלמידה והפרעות הקשב, הבעיות הרגשיות עלולות לנבוע כתוצאה מכישלונות חוזרים, מתחושת חוסר מיצוי הפוטנציאל האישי וכן מתסכול הנובע מפערים בין התפקודים השונים, שמביאים לירידה בדימוי העצמי ובביטחון העצמי של אותם ילדים. בעיות רגשיות מתבטאות באופנים שונים, כמו למשל: בהתפרצויות זעם, באלימות ובמרדנות קיצונית מחד-גיסא, או בהסתגרות, בחוסר רצון ליצור קשרים חברתיים, בהימנעות מפעילויות שונות, בעצבות, בדכדוך, בהסתגרות ובאופנים נוספים".

לדבריה, "גם כאשר אני פוגשת בוגרים שהצליחו להתגבר על קשיים אקדמיים ושהגיעו להישגים בזכות עצמם, פעמים רבות הם עדיין סובלים מדימוי עצמי נמוך, מחוסר ביטחון ומקשיים ביצירת קשרים חברתיים".

עוד ציינה דנינו, כי מחקרים מהשנים האחרונות מגלים שילדים עם לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז נוטים לבדידות חברתית רבה יותר, יש להם פחות חברים מאשר לילדים ללא לקויות, הם פחות מקובלים מבחינה חברתית ויש להם קשיי הסתגלות רבים יותר ביחס לילדים ללא לקויות. הגורם לכך הוא לעיתים לקות חברתית, שמתאפיינת בחוסר הבנה של קודים חברתיים, מסרים חברתיים, חוסר הבנה של מצבים חברתיים ושל התנהגות בתוך קבוצה. לחילופין, בעיות חברתיות עשויות לנבוע מעצם ההתמודדות עם לקות הלמידה ו/או עם הפרעת הקשב והריכוז, המייצרת אצל הילד תחושה של שונות ('אני לא כמו כולם'), דימוי עצמי נמוך וביטחון עצמי בעייתי, המקשים על השתלבותו החברתית.

עפרה אלול, יו"ר האגודה, מסרה כי "חשוב לסייע להורים בהקניית כלים להתמודדות עם הקשיים הכוללים של ילדיהם, בבית, בבית-הספר ובמעגלים החברתיים הסובבים, שכן להורים תפקיד מכריע בהצלחת הילדים או בכישלונם. אנחנו למדים מהסקר על תחושות קשות של ההורים, מהמפגש עם בית-הספר ומכך שלא ניתן במסגרתו מענה מספק לבעיות החברתיות והרגשיות של הילדים".

האגודה קוראת למערכת החינוך לשים דגש על הפן הרגשי-חברתי של הילדים, בנוסף להיבטים האקדמיים ולהישגים הלימודיים. "אנחנו קוראים למשרד, תחת הנהגת השר החדש, להציע תוכניות לעבודה רגשית עם ילדים ותוכניות לתמיכה בהורי הילדים, שזקוקים להדרכה ולהכוונה, כפי שאנחנו באגודת ניצן התחלנו בכך בשנים האחרונות באמצעות תוכניות קבוצתיות להורים או פרטניות", סיכמה אלול.

190,000 סובלים מלקויות למידה

לפחות 190,000-180,000 ילדים בגילאי 18-6 סובלים בארץ מלקויות למידה ו/או מהפרעות קשב וריכוז. כך עולה מניתוח שנעשה באגודת ניצן.

באזורים המבוססים מגיע חלקם היחסי של בעלי לקויות הלמידה ו/או הפרעות קשב וריכוז, שאובחנו בפועל לכ-20% ויותר, וביישובים הפריפריאליים, רק 5%-10% מוגדרים כסובלים מלקויות למידה ו/או מהפרעות קשב וריכוז, עקב מיעוט יחסי של אבחונים.

תופעה נפוצה

מנתוני הסקר עולה, כי 75% מההורים מכירים לפחות ילד או מבוגר אחד עם ליקויי למידה או הפרעות קשב. רק 7% מההורים ציינו כי כלל לא שמעו על התופעה, 18% דיווחו כי שמעו, אך אינם מכירים מישהו עם תופעות כאלה.

מבצעים אבחון לילד

47% מההורים ביצעו בעבר אבחון לאיתור לקות למידה לאחד מילדיהם. שני שליש ממבצעי האבחון אותרו כקשיי למידה.

לא מקבלים הסברים

ב-18% מהמקרים בהם אובחן ילד עם לקות למידה ו/או הפרעת קשב וריכוז, הוא קיבל הסבר מבית-הספר ו-20% מההורים קיבלו הסברים מבית-הספר על משמעות ממצאי האבחון. כשני שליש מההורים לילדים המאובחנים, לא נפגשו לאורך השנה עם פסיכולוג בית-הספר או עם גורם מקצועי אחר.

יותר אבחונים לאיתור לקויות למידה

מהאגודה נמסר, כי בארץ מתבצעים יותר אבחונים לאיתור לקויות למידה, מאשר לאיתור הפרעות קשב, כאשר בשנים האחרונות גדל בהתמדה מספרם האבחונים למבוגרים. האבחון השכיח בישראל הוא האבחון לבדיקת כישורי הלמידה הדידקטיים.