ערב עיון לזכרו של השופט ברנזון בירושלים

ערב עיון לזכרו של שופט בית המשפט העליון, השופט צבי ברנזון, במלאת שנתיים לפטירתו, וטקס חלוקת מלגות לסטודנטים מצטיינים הלומדים בפקולטה בה לימד השופט ברנזון באוניברסיטה העברית, התקיים בלשכת עורכי הדין בירושלים (יום ד', 5.2.03).

נשיא בית המשפט העליון (בדימ.), השופט מאיר שמגר, נשא את ההרצאה המרכזית בערב העיון על "חוקה כוללת עכשיו או באחרית הימים - מבט חדש משנת 2003".

הוא פתח בסקירה היסטורית על תולדות ההתנגדות לחוקה בישראל ומנה את הסיבות לאי חקיקת חוקה עם קום המדינה. השופט שמגר דחה את הדעה הרווחת בציבור, לפיה החוקה לא נחקקה בשנים הראשונות להקמת המדינה רק בגלל התנגדות של גורמים דתיים.

לדברי שמגר ההתנגדות לחוקה הגיעה דווקא מחוגי השלטון, כלומר מפלגת מפא"י וראש הממשלה דוד בן-גוריון, שביקשו על-ידי כך שלא לצמצם את חופש הפעולה של הרשות המבצעת והמחוקקת, על-ידי פיקוח משפטי חוקתי, לאור המשימות הגדולות של הקמת המדינה וקליטת העליה שניצבו בפני המדינה. בשלב מאוחר יותר עבר הרעיון של חוקה אחת כוללת, שינוי לשיטה של חוקה בפרוסות על-ידי חקיקת חוקי יסוד.

לגבי העתיד, סבור השופט שמגר, כי חוקה בישראל היא מחויבת המציאות שכן היא מבטיחה יציבות שלטונית ואי פגיעה בזכויות היסוד של האזרח. החוקה מאפשרת לאזרח הרוצה בכך לדרוש זכויותיו בבית המשפט ומקנה את זכות הפניה לערכאות.

שופט בית המשפט העליון (בדימ.) פרופ' יצחק זמיר, העלה קווים לדמותו של השופט ברנזון, ואמר כי בתחום המשפט יצר השופט ברנזון נכסי צאן ברזל שעומדים לנו עד היום הזה. כל מי שהכיר אותו מקרוב ידע שהייתה לו אישיות מלוטשת והוא היה איש בעל עקרונות ברורים וערכים מוצקים. הייתה לו דרך משלו, שבה הוא הלך בצורה ברורה, ללא היסוס, ללא חת, כשהוא מאמין בדרכו ומשתדל בכל מעשיו לעשות את הטוב והישר.

במהלך הערב הוענקו שתי מלגות לסטודנטיות מצטיינות מהפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים. הסטודנטיות זכו במלגה גם בגלל שמעבר להצטיינותן בלימודים הן פעילות בהתנדבות במערכת הסיוע המשפטי שהפקולטה למשפטים מקיימת. שתי הסטודנטיות היו בין הפצועים בפיגוע ההתאבדות בקפטריה שבהר הצופים והחלימו מהפגיעה.

ערב העיון התקיים במסגרת שיתוף הפעולה של קרן משפחת ברנזון עם לשכת עורכי הדין בישראל, הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ומשכנות שאננים, מיסודה של קרן ירושלים.