רופאה הורשעה בהריגת ילדה בת 4

שינה גורלית. בית המשפט הרשיע (יום ה', 19.3.09) רופאה מרדימה מבית חולים אסותא בהריגה ברשלנות של ילדה בת 4 במהלך ניתוח עיניים. הילדה נפטרה מדום לב לאחר שהרופאה המרדימה נרדמה במהלך הניתוח ולא הורידה את מינון גז ההרדמה.

מדובר בפרשה שאירעה ביוני 2005 במהלך ניתוח עיניים של ילדה כבת 4 בבית חולים אסותא. מהאישום עולה כי בתחילת הניתוח החלה הרופאה המרדימה ד"ר סוותלנה רוסו-לופו, להזרים לילדה חומר הרדמה אלוטן באמצעות מסכה על פניה. היא חיברה את הילדה למכשיר הנשמה ומוניטור.

בשלב הבא, דקות ספורות לאחר תחילת ההרדמה, אמורה הייתה הרופאה להפחית את ריכוז האלוטן. אלא שהרופאה החלישה את צליל ההתראה הקולית במכשיר המוניטור המחובר לילדה, לאחר מכן התכסתה בסדין ונרדמה. כתוצאה, לא הופחת מינון האלוטן וליבה של הילדה נדם. במתרחש הבחינה לבסוף אחות חדר ניתוח שראתה את "ההתראה החזותית של המוניטור המורה על דום לב ופנתה בקריאה לרופאה". ניסיונות ההחייאה הצליחו להחזיקה בחיים אך נגרם נזק כבד למוחה. ארבעה ימים לאחר מכן "לאחר שלא הייתה כל פעילות מוחית אצל הילדה, נקבע מותה ואבריה נתרמו להשתלה".

בעקבות הפרשה הורשעה הרופאה בהריגה ברשלנות. בהחלטה כתב השופט גורפינקל כי מהראיות ניתן לקבוע שלא רק שד"ר רוסו-לופו לא הייתה ערה לנעשה סביבה, למעשה "הלכה לישון במהלך הניתוח".

סניטר בבית החולים וואליד נאסר, העיד כי היא התיישבה על כסא "שמה סדין על כתפיה, רגליה היו על דרגש, וספר מונח על בית החזה". תיאור זה,כתב השופט, "אינו מתיישב עם מצב של אדם הנרדם לפתע אלא מתאים לתיאור של אדם המכין עצמו לקראת שינה".

האחות שלבסוף התריאה על המתרחש במוניטור, העידה כי ד"ר רוסו-לופו נראתה "ישובה בתנוחה שהיא מנמנמת, ישבה על כסא עם הראש מוטה לצד, והרגליים מקופלות ובמהלך הניתוח לא קמה מהכסא".

במהלך המשפט התברר כי לא הייתה זו הפעם הראשונה שהרופאה המרדימה ישנה בחדר הניתוח. רופא מרדים באסותא ד"ר איגור קלייטמן העיד כי היא הייתה לעיתים קרובות עייפה וכי "ראה אותה ישנה יותר מכולם..". ד"ר גבריאל מסינגר העיד כי "היו מקרים רבים שהנאשמת ישנה מחוץ לחדר ניתוח ובתוך חדר הניתוח הייתה נוהגת להכין שקיות חמות או כיסויים על הכסא להקלת הישיבה".

השופט גורפינקל כתב עוד בהחלטה כי מכל העדויות הללו עולה שהרופאה "נרדמה לאחר שהכינה עצמה לשינה והתעלמה מכל האורות האדומים המתריעים על סכנה. יתרה מכך, השתיקה את קולות האלרם באופן שלא יפריעו לה והחמיצה בכך את ההזדמנות לפחות לשמוע את קולות ההתראה אם לא לראותם במוניטור".

הפחתת עוצמת המוניטור, השתקת המכשיר, ההתעלמות ממסך המוניטור והליכה לישון בזמן הניתוח כל אלו מצביעים על "אדישות מצד הרופאה ולמרבה הצער גם על קלות דעת תוך נטילת סיכון ומודעות לאפשרות של גרימת מוות".