נסרה חלף תבעה את חברת עין שמר - אלון אחזקות בע"מ ואת החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בבית משפט לתביעות קטנות בנתניה בסכום של 15,000 שקל בגין כאב וסבל שנגרמו לה לאחר ששתתה משקה לימון נענע "סחוט", שהיה לטענתה, מקולקל.
בקבוק המשקה, בעל תאריך תפוגה: 12.3.04 נרכש על-ידי אביה של חלף, ב-14.3.04 (קרי, יומיים לאחר שפג תוקפו) בסניף "אלונית" שבבעלות חברת עין שמר אלון אחזקות בע"מ והוא יוצר על-ידי החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ. לטענתה, לאחר ששתתה מהמשקה, החלה להקיא וסבלה מכאבי בטן. "פניתי לרופא המשפחה, ולאחר מכן - לבית חולים הילל יפה שם קיבלתי תרופות. לאחר שההקאות עברו, המשכתי לסבול מחולשה במשך שבעה ימים".
במסמך חדר מיון שצורף לתביעה, צוין שחלף התלוננה על הקאות שנמשכו שלושה ימים, שנגרמו ממשקה מקולקל שתוקפו פג. התביעה הוגשה קרוב לארבע שנים לאחר המקרה ובעת המקרה הייתה חלף כבת 14, ואביה טיפל בעניין.
שיהוי הגשת התביעה גרם לנזק ראייתי
לשאלת בית המשפט מדוע חל שיהוי ניכר בהגשת התביעה, השיב האב שלאחר האירוע, מסר את החומר לעורך דין, ולאחר מכן החליף אותו ולפיכך התביעה התעכבה.
על כך אמרה השופטת יעל קלוגמן, בפסק הדין: "למותר לומר כי שיהוי כה ניכר בהגשת תביעה מסוג זה גורם נזק ראייתי של ממש לנתבעות, מה גם שהמשקה לא נמסר לבדיקת מעבדה סמוך לאחר האירוע, ואין כיום כל דרך לבדוק את טענת התובעת, כי המשקה היה מקולקל".
הארומה פוחתת, אך המשקה אינו מתקלקל
החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, העידה טכנולוג מזון ולפיו, אין אפשרות שהמשקה היה מקולקל יומיים לאחר תאריך התפוגה שנרשם על הבקבוק, כיוון שמדובר במוצר בעל רמת חומציות (PH) גבוהה, ולא יכולים להתפתח בו חיידקים שגורמים למחלה, כשמדובר ביומיים בלבד לאחר תאריך התפוגה הרשום.
כשנשאל מה המשמעות לתאריך התפוגה, השיב: "המלצתנו לתאריך זה היא כיוון שלאחר מכן ייתכן שהארומה של המשקה, או הרעננות שלו, תפחת, אך אין מדובר באפשרות שהוא יהיה מקולקל באופן שיכול לגרום להקאות או הרעלת קיבה".
אביה של חלף העיד כי כששאל את בתו מה קרה לה, השיבה ששתתה מבקבוק המשקה, ואז לקח אותה לקופת החולים. לדבריו, כשקנה את הבקבוק, לא הסתכל על תאריך התפוגה.
אין קשר סיבתי מוכח בין השתייה לתוצאתה
בסופו של דבר התביעה נדחתה: "על-מנת להצליח בתביעתה היה על התובעת להוכיח, בראש ובראשונה, כי המשקה שבבקבוק היה מקולקל. הסבירות לכך נמוכה, בנסיבות שתוארו לעיל. בהעדר בדיקת מעבדה, לפחות מטעם התובעת, שהיה צריך לערוך סמוך לאחר האירוע, אין כל ממצא שיכול להצביע על כך, שהמשקה אומנם היה מקולקל, בניגוד להסבר המקצועי שניתן בעניין זה על-ידי מהנדס המזון".
זאת ועוד, "במרחק של מספר שנים מזמן-אמת, אין דרך לברר לאשורו מה עוד אכלה ושתתה התובעת בזמן רלוונטי, ועל כן אין בידי התובעת להצביע על קשר סיבתי מוכח בין התופעות של הקאות שפקדו אותה לבין שתייתה מאותו בקבוק. על-פי האמור, התובעת לא הוכיחה את תביעתה, ואני דוחה אותה". חלף חויבה לשלם לכל אחת מהנתבעות הוצאות המשפט בסך של 400 שקל שישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה