הממשלה משקיעה פחות בחלשים

למרות השיפור המשמעותי במצב הכלכלי בישראל בשנים האחרונות, עד למשבר, הפערים החברתיים עדיין קשים ביותר והם צפויים להתרחב עוד. מן הסקירה של מרכז טאוב, המתפרסמת הבוקר (יום ד', 18.3.09) עולה כי נמשכת הירידה בהשתתפות הממשלה בהוצאות החברתיות.

בהמשך למגמה של השנים האחרונות - ההוצאות החברתיות כאחוז מהתוצר ירדו ל-16% בלבד, וחלקן מכלל הוצאות הממשלה (אחרי ניכוי החזר חוב) ירד לפחות מ-51%. זאת, למרות הצמיחה הכלכלית המרשימה בשנים אלה ולמרות שהוצבו בישראל לראשונה יעדים חברתיים מדידים (לשנים 2010-2008), המעידים, לכאורה, על עליית המודעות לחשיבותם של התחומים החברתיים.

ההוצאה החברתית הכוללת בממוצע לנפש הגיעה לרמתה הנמוכה זה כשני עשורים, 15-14 אלף שקל, לעומת רמה של 17-16 אלף שקל בממוצע, מאז שנות התשעים ועד ראשית שנות האלפיים (במחירים קבועים של 2007). הירידה בשירותים הישירים, בעיקר בחינוך ובבריאות, משמעותית ביותר: מרמה של כ-10,500 ש"ח לנפש בראשית העשור לכ-8,800 ש"ח ב-2007 (במחירי 2007). גם ההוצאה לנפש על סך התשלומים על הגמלאות בתחום הביטחון הסוציאלי נפגעה לעומת ראשית העשור, וירדה לפחות מ-6,000 ש"ח באותם מונחי מחירים (2007).

גם בתקופת הגאות - אי-השוויון גדל

ההישגים המקרו-כלכליים של השנים האחרונות סייעו במידה פחותה לרווחתן של האוכלוסיות החלשות. כך, לדוגמה, הגידול הריאלי בהכנסה הפנויה לנפש בשנים 2007-2002 היה של 18.6% בחמישון העליון לעומת 8.5% בחמישון התחתון. אי-השוויון, הנמדד על-ידי מדד ג'יני, ממשיך ועולה גם בשנה זו לרמה של 0.3834, מן הגבוהות בהשוואה למדינות העולם המערבי.

במרכז טאוב מדגישים כי ישראל נכנסה למשבר העולמי במצב מקרו-כלכלי טוב, יחסית. עם זאת, על-פי כל התחזיות צפויה האטה משמעותית ביותר בצמיחה. בעת כזו, מדגישים חוקרי מרכז טאוב, רצוי לאפשר גידול בגירעון התקציבי, מעבר לצפוי עקב הירידה בשנה הבאה מתקבולי המיסים והגידול בתשלומי העברה, כתוצאה מעליית האבטלה.

גרעין קשה, הולך וגדל, של מובטלים כרוניים

מהסקירה עולה עוד, שעד למשבר הכלכלי הנוכחי הירידה באבטלה נמשכה הן במונחים מוחלטים (פחות מ-200 אלף מובטלים) והן בשיעורה, שירד לכ-6% ברבעון השלישי של 2008. שיעור האבטלה ב-2007 היה הנמוך ביותר מאז 1997 והתקרב לממוצע במדינות ה-OECD - כ-5.7%. יחד עם זאת, מדגישה הסקירה, חלה החמרה מתמשכת בעומקה של האבטלה - שיעורם של המובטלים מעל שנה הוכפל מראשית העשור הנוכחי ומדובר בגרעין קשה של מובטלים כרוניים, שבתוכו שיעור גבוה יחסית של בעלי השכלה נמוכה ושל ערבים ישראלים, שאינם מצליחים להשתלב במעגל העבודה, בין היתר, בשל התרחבות העסקת מהגרי עבודה.

כאן מגלה הסקירה, כי מספר העובדים הלא-ישראלים (זרים ועובדים מן השטחים), המועסק בארץ, שירד מאז 2002, שב ועלה ב-2007 והדבר מבטא התרופפות של המדיניות לצמצום העסקתם בכלל והתרופפותה של האכיפה ביחס לעובדים זרים ללא היתר בפרט. סוגייה זו צפויה לקבל משנה תוקף במהלך המשבר הכלכלי, שהחל להחריף בחודשים האחרונים.

תקציב הפיתוח לתשתיות פיזיות: רק 2% מתקציב החינוך

בשנים האחרונות חלה ירידה בתקציב הפיתוח בתחומי החינוך והבריאות, ובסך-הכל מופנים למטרות פיתוח רק 2% מסך ההוצאה הממשלתית על חינוך, וכאחוז אחד מסך ההוצאה הממשלתית על בריאות. בשני התחומים רמה נמוכה מדי של השקעות שוחקת את התשתית הפיזית של המערכת ועלולה להתבטא באיכות נמוכה של השירותים בעתיד.

משבר כלכלי בממדים הצפויים למשק הישראלי בתקופה הקרובה - עם גידול בשיעור האבטלה והעמקה נוספת של העוני - מקפל בתוכו גם הזדמנויות, אומרים במרכז. לדבריהם, זה זמן רב נדרשת מדיניות לשינוי מגמות ארוכות טווח, שהן בעלות השלכות עתידיות חמורות למדי. בעת כזו ניתן לנתב את הסיוע שיידרש לטיפול במשבר דרך אפיקים המחזקים את התשתיות האנושיות והפיזיות של ישראל, כדי שהמדינה תמצב את עצמה בנקודת זינוק משופרת בהרבה בתום המשבר.

הסקירה השנתית של מרכז טאוב - "הקצאת משאבים לשירותים החברתיים" - נחשבת לסקירה מקצועית חשובה בתחום הרווחה והשירותים החברתיים. בראש מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, מכון עצמאי, הממומן על-ידי ארגון הג'וינט העולמי, עומד פרופ' דן בן-דוד, שהחליף לאחרונה את פרופ' יעקב קופ, ולצידו אנשי אקדמיה ומחקר בתחומי השירותים החברתיים השונים.