''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
23°
ירושלים 22°
חיפה 25°
באר שבע 22°
אילת 26°
מדורים
שימושי PLUS

מארלי ואני: לא לילדים - וגם לא למבוגרים

הסרט בכיכובה של ג'ניפר אניסטון בנוי על מסרים כל-כך שמרניים שכבר עדיף ללכת ל"ציוואווה מבברלי הילס"

רונית רוקאס
כ"א אדר התשס"ט
אניסטון. שמרנית [צילום: עכבר העיר]
אניסטון. שמרנית [צילום: עכבר העיר] צילום: עכבר העיר

מארלי, לברדור בלונדיני כמו שני בעליו, לועס והורס כל מה שנקרה בדרכו: תחתונים ורודים, כרית נוצות, שרשרת זהב שניתנה כמתנת פיצוי לאשה, ואפילו מוסך ביתי. שלב ההתפרעות - ארוך ומשעמם ומוגזם, לפי מיטב הקונוונציות של הוליווד - נגמר בסירוס. זה הרגע שהעניין כבר נראה ברור לגמרי: הכלב הזה לא כאן בשביל לגנוב את ההצגה מג'ניפר אניסטון ואוון וילסון, המגלמים את זוג הבעלים הסבלני. הוא רק הסמל - לחיי הנישואים שלהם, של כולנו. והאמת, זה לא נראה כל-כך טוב. הנישואים, אני מתכוונת.

לכן, לפני הכל, "מארלי ואני", למרות הכלב, ובניגוד לסרטי כלבים אחרים שיצאו כאן בימים האחרונים, הוא לא באמת סרט ילדים. אלא אם כן אתם רוצים להראות לילדים שלכם שגם אצל אחרים סיפורי האגדה שסיפרתם להם היו שקר, והם לא חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה. אני צפיתי בסרט בחברתו של הבן המתבגר שלי, שהשתעמם כמעט כמוני. אבל היה רגע שלא התאפקתי ולחשתי לו: רואה, רואה כמה קשה לגדל תינוק. שיידע.

אניסטון ווילסון, שבאמת כל מה שאפשר לומר עליהם הוא שהם יפים ושריריים ושזופים ובלונדינים, מגלמים זוג נשוי שמאמץ כלב כדי לדחות קצת את הולדת הילדים. ההתמודדות שלהם עם הכלב הזה, מופרע והרסני כאמור, היא לא רק ההקדמה לחינוך הילדים שעוד יבואו, היא גם המטאפורה להתברגנות שלהם עצמם. בסוף התהליך הזה הם עצמם משועממים, לא רק הצופים: ברשותם וילה יפה בפלורידה, קריירה פורחת בעיתונות - מי יכול לשער שכל-כך קל ומתגמל לעבוד במקצוע הזה - וזוגיות שצריכה משהו חדש. ילד.

השלב הזה, שבו ג'ון וג'ני עוברים הפלה, לידה של ילד ראשון ולידה סמוכה מדי של ילד שני, הוא השלב המעניין בסרט, אפשר אפילו לומר מייאש. בהחלט לא משהו שילדים שרגילים לחיות בתוך גן עדן של צלופן או צמר גפן ורוד צריכים להתמודד אתו. ג'ני המותשת מסכמת את זה כך: אף אחד לא מכין אותך לכך שזה יהיה כל-כך קשה, ומתכוונת להורות, נישואים, זוגיות. אבל דווקא אמרו לך, ג'ון משיב לה, את לא הקשבת.

תמונת המציאות המדכדכת הזאת, שנדחסת בין שני פרקים מעולמו של הכלב במשפחה - ראשיתו הפרועה ואחריתו הצפויה - הייתה יכולה לחפות על כל השאר, אלמלא הרימה שם השמרנות את ראשה המכוער כל הזמן. ואתם יודעים מה, זו אולי הסיבה האמיתית למנוע מילדים לצפות בסרט הזה, שבו הגבר ממשיך בחייו, ועדיין הוא לא מבסוט, והאישה - מבחירה, בטח מבחירה - מתמסרת לילדים וקורסת בלי חן.

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה