המבוקש האמיתי - המסגדים בכפרים הנטושים

מה המשותף בין בר-מסעדה בקיסריה, דיסקוטק ביפו, מועדון אמנים בצפת ומוזיאון העיר בקריית שמונה? כולם היו בעבר מסגדים וכיום הם במרכזו של מאבק ערבים להכריז עליהם מקומות קדושים לאיסלאם.

בית המשפט העליון דחה (יום א', 15.3.09) פניה של עותרים בהם שיח' עבדאללה נמר דרוויש, שיח' אברהים צרצור, ח"כ דהמשה, עמותת אל-אקצה ועדאלה להכריז על שורה של מסגדים במקומות שונים בארץ כמקומות קדושים לאיסלאם. מדובר בעיקר במסגדים בכפרים ערביים שננטשו ב1948 ולטענת העותרים הוזנחו, חוללו ואף הפכו לרפתות, דיסקוטקים פאבים ובתי מסחר.

התעלמות קיצונית ממקומות קדושים

העותרים טענו כי "אי ההכרה" במקומות הקדושים של המוסלמים בישראל, מהווה "התעלמות קיצונית, חסרת כל הצדקה עניינית, מחשיבותם הדתית וההיסטורית של אותם מקומות קדושים. חלק ניכר מהמקומות הללו מהווה מקום קדוש מדרגה ראשונה, לא רק אצל בני הדת בארץ, אלא אצל מיליונים מרחבי העולם (למשל: נמצאים בישראל מקומו של החליפה עלי והנביא סאלח ומסגדים היסטוריים רבים)".

לטענתם, העדר תקנות שיגדירו ויפרטו את המקומות הקדושים למוסלמים "מנציח הפגיעה המתמשכת במקומות אלה. כמו-כן, אי התקנת תקנות כנדרש...גרם להפליה ביישום סעיפי התקציב של שר הדתות, שכן הוא קובע סעיפים תקציביים למקומות הקדושים של היהודים בלבד". העותרים טענו כי עתירתם מתיחסת ל-53 מקומות קדושים מוסלמים וכ-58 אתרי קבורה נטושים.

בין היתר נכללים ברשימה: מסגד אלזיב - כיום מחסן ציוד חקלאי בפארק אכזיב, מסגד עין אלזיתון שהפך לרפת, מסגד אלאחמר בצפת שהפך למועדון אומנים, מסגד אלקלעה בצפת שהפך למשרד ששייך לעיריית צפת, מוזיאון העיר בקריית שמונה השוכן במסגד אלח'אלסה, מסגד עין חוד שהפך למסעדה והמסגד החדש בקיסריה שהפך לבר מסעדה. מסגדים נוספים מצויים ביפו, מסגד אלסִכְּסִכְּ, שבקומתו העליונה קיים מועדון, המסגד הגדול בבאר שבע ששימש כמוזיאון וכיום הוא סגור והמסגד הקטן בבאר שבע שהפך לחנות.

חידוד הקונפליקט הבין-דתי

המדינה בתגובה התנגדה להרחיב את רשימת המקומות הקדושים באמצעות התקנת תקנות חדשות עבור מקומות קדושים למוסלמים. "להתקנת תקנות זו עלולה להיות השלכות מדיניות ואף לחדד את הקונפליקט הבינדתי בישראל ללא צורך מהותי או חוקי", טענה המדינה. עם זאת הודיעה,כי כדי לשפר את הטיפול באתרים הוחלט להעביר את הטיפול בנושא למנהל מקרקעי ישראל שעל קרקעותיו נמצאים מרבית האתרים. לצורך כך הוקצה סכום שנתי מיוחד של שני מיליון שקים שהועבר למינהל לצורך זה בלבד.

המדינה ציינה עוד כי פנתה לקראת 2008 לעותרים כדי להגיע לרשימה מוסכמת של אתרים שיטופלו אך הם "לא נענו לאתגר". לפיכך המינהל הוא שקבע אלו אתרים יטופלו השנה.

מקומות קדושים? מורכב וטעון

כאמור העתירה נדחתה. השופטים, נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, אילה פרוקצ'יה ואסתר חיות כתבו כי "הגדרת רשימה של מקומות קדושים היא עניין מורכב וטעון לא רק כאשר מדובר במקומות קדושים למוסלמים אלא גם כאשר יש להכריז על-פי החוק על מקומות קדושים לכל הדתות ואף ליהודים".

השופטת ביניש הוסיפה כי מטענות העותרים עולה ש"מבוקשם האמיתי אינו דווקא זה שבא לידי ביטוי בסעד שהתבקש בעתירה אלא שהם קובלים על כך שלא נעשה דבר לקידום השמירה על המקומות הקדושים למוסלמים ולעניין זה הביאו כדוגמא רשימה של מקומות המתייחסים בעיקר למסגדים בכפרים ערבים נטושים מאז מלחמת השחרור".

היא ציינה כי המדינה הודיעה על הקצאה בתקציב של 2 מיליון שקלים לצורך טיפול באולם מקומות. כמו-כן, "סדרי העדיפויות ותוכנית העבודה יוכנו על-ידי צוות בינמשרדי המייצג את משרדי הממשלה הנוגעים לנושא. משרד ראש הממשלה, תיירות וכן גורמים ביטחון ומינהל מקרקעי ישראל. בין הצדדים אין מחלוקת שנציגי המוסלמים צריכים להיות מעורבים לפחות בהצעת המקומות שיש לשמר ולשקם ובסדרי העדיפויות". השופטות כתבו בהחלטה כי הן מניחות שבעניין הטיפול במסגדים "תקויים הידברות בין הצדדים וכי יקבעו נוהלים ודפוסי פעולה כיצד לקדם את התהליך באיזה היקף ועל-פי אלו סדרי עדיפויות".

צילום: ביניש. עניין מורכב וטעון [צילום: פלאש 90]