לא הורשה להיכנס למועדון ויקבל פיצוי

מיכאל נחמו תבע את מועדון אייזן בר בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 10,000 שקל בגין השפלה. מכתב התביעה עלה שנחמו בילה בחודש יולי אשתקד במועדון מלווה בחברתו ובחברו, ולאחר שיצאו החוצה וביקשו להיכנס בחזרה כניסתו נאסרה בעוד שהחבר נכנס חופשי. לדבריו, הסלקטור "ננעל" עליו ומנע את כניסתו שלא בצדק ובאופן שרירותי. "אני וחבריי חשנו ביזיון ועזבנו את המועדון בבושת פנים. בנוסף סבלנו מחסרון כיס לאחר ששילמנו עבור משקאות סך של 250 שקל".

המועדון הגיש תביעה שכנגד על סך של 15,000 שקל, וטען שנחמו לא הורשה לחזור משיקולי ביטחון ובהתאם להנחיות ברורות וחד-משמעיות. "במעשיו ו/או במחדליו גרם נחמו לנזק תדמיתי ופגע בשמו הטוב של המקום ובמוניטין, באופן חסר תקדים ובלתי הפיך כשהתנהג באופן לא נורמטיבי והיה שיכור". המועדון הדגיש שאירוע בעייתי בודד, עלול לגרום לקריסתו הכלכלית והמוניטין שלו מבוסס על התנהגות המבלים שחייבים לשמור על דרך ארץ ונימוס. המועדון ביקש לדחות את התביעה של נחמו ולקבל את התביעה הנגדית.

בדיון בפני השופטת אנה שניידר, העידו חברו של נחמו, חברתו והמאבטח של המועדון. "לאחר ששמעתי את כל העדויות, לא שוכנעתי מטענות נציגי המועדון והעדפתי את גרסתו של נחמו והעדים מטעמו על פני גרסת המועדון".

לדברי השופטת שניידר, עדותו של המאבטח הינה עדות שמועה, שכן הוא הודה שלא היה בתוך המועדון ולא ראה בפועל את התנהגותו של נחמו. המועדון לא מצא לנכון להעיד אנשים שראו את התנהגותו של נחמו. "הלכה ידועה היא, שהימנעות בעל דין מהבאת עדות פועלת כנגדו, שכן חזקה שהעדות אינה מיטיבה עמו, שאם לא כן - לא היה נמנע מלהביאה. בנסיבות אלה, דין התביעה להתקבל ואילו דין התביעה שכנגד להידחות. אשר לנזק של נחמו - הואיל ולא הורם הנטל המוטל עליו להוכחת מלוא הסכום הנתבע על ידו, אני מעמידה את סכום הנזק על סך של 1,500 שקל. סכום זה כולל פיצוי בשל המשקאות וכן בשל עוגמת הנפש".

הסכום ישולם בתוך 30 יום בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל. מאחר שרוב רובה של התביעה נדחה - השופטת שניידר לא קבעה צו להוצאות, וכל צד ישא בהוצאותיו.