נתוני המאקרו של המשק הישראלי ממשיכים להצביע על המיתון המחריף במשק בישראל. הגירעון הממשלתי בחודש ינואר הסתכם ב-2.7 מיליארד שקל, ומבסס את החששות, לפיהן תחזית ההכנסות שעמדה בבסיס הדיונים לתקציב המדינה לשנת 2003 היתה מופרזת, ובהיקפים משמעותיים.
מנתוני האוצר עולה עוד, כי הכנסות המדינה הסתכמו בחודש ינואר ב-12.1 מיליארד שקל, מה שמשקף הכנסות שנתיות של 145.2 מיליארד שקל. בחוק התקציב נקבע כי הכנסות המדינה ממיסים יסתכמו השנה ב-197.6 מיליארד שקל. הפער בין התחזיות להכנסות בפועל הוא של 52.3 מיליארד שקל.
הפערים בין התקציב להיקפי הביצוע ממשיכים להיות גבוהים, ומכאן החשש שקיצוץ של 8.7 מיליארד שקל מהוצאות המדינה אינו מספיק, ותוכנית האוצר לפטר 8% מעובדי המדינה עלולה להיות מחוייבת המציאות. הפערים בין הכנסות המדינה בפועל להערכות הנקובות בתקציב הם בשיעור של 16.5% - סכום עתק.
ממשרד האוצר נמסר, כי למרות שכבר בסוף שנת 2002 היה ידוע שהכנסות המדינה יהיו נמוכות באופן משמעותי מהצפוי, הורשו משרדי הממשלה להוציא כספים על בסיס ההנחה שההכנסות יהיו ברמתן האופטימית. כך שנוצר מצב שבמשרד האוצר בחרו להתעלם מהנתונים ומהדיווחים של האנליסטים והכלכלנים שהתקציב לא מציאותי.
באוצר העריכו שהמשק יצמח בעשור הקרוב בשיעור ממוצע של 1% בכל שנה. היה ברור כבר אז שמדובר בהערכות מוגזמות. כלכלני בכירים, ובעיקר הכלכלנים הראשיים בבנקים הגדולים שמצויים בפרטים אודות היקפי הפעילות במקומות העבודה שלהם, העריכו אז, שהצמיחה השנה תהיה שלילית ואולי חיובית בשיעור מתון במיוחד.
על-פי ההערכות, כל עוד הכלכלה העולמית אינה מתאוששת ובעיקר הכלכלה האמריקנית, המלחמה הקרבה במפרץ הפרסי ומערכת הבחירות שהוקדמה וגבתה את הקורבן שלה, אין לצפות לצמיחה חיובית של המשק הישראלי. יש לציין עוד, כי המשך האינתיפאדה המחייבת הוצאה גדולה נוספת לתקציב הביטחון מחייבת היערכות שונה ביתר משרד הממשלה. באוצר החליטו, למרות הכל, להתיר למשרדים להוציא כספים על-פי תחזית ההכנסות המופרזת.
החשב הכללי, ניר גלעד, מסר לכלי התקשורת, כי האוצר העביר הנחיה למשרדי הממשלה השונים להתאים את הוצאותיהם לתחזיות הנכונות. מאיגוד לשכות המסחר נמסר בתגובה, שכדי לעמוד לעמוד ביעדי הגירעון, על הממשלה לבצע קיצוץ דרסטי בסקטור הציבורי ולא להכביד את הנטל על הסקטור העסקי.
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, הוסיף שהממשלה לבצע צעדים חריפים, כמו הקפאת שכר מוחלטת בסקטור הציבורי - צעד השקול, לטענתו, לחיסכון של 1.35 מיליארד שקל. לין מציע עוד, לבטל את שירות התעסוקה ולהפריט את פעילות "איתור המשרות וההשמה". אוריאל לין מציע לממשלה לקצץ 5.6 מיליארד שקל מהוצאותיה באמצעות פיטורי 50-60 אלף עובדים מהסקטור הציבורי.
מזכ"ל ההסתדרות, עמיר פרץ, מסר שהממשלה מוסיפה חטע על פשע כשבכוונתה לפטר עוד עובדים מהסקטור הציבורי. פרץ מציין שהמיתון העמוק בו נמצא המשק הישראלי מזכיר את ימי הצנע הקשים ביותר. מזכ"ל ההסתדרות מציע לממשלה להנפיק לציבור הישראלי איגרות חוב חברתיות שהתמורה מהן תופנה במישרין ליצירת מקומות עבוד נוספים.
"העובדים הם לא המסחטה של המדינה, ההסתדרות לא תסכים בשום פנים ואופן כי עובדי המגזר הציבורי ישלמו את מחיר הכישלון הכלכלי של ממשלת ההפקרות החברתית" הוסיף פרץ.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה