הורים: הרגו את בננו כדי לקצור איבריו

הוריו של נער בן 18 שסבל מפגיעה מוחית בעקבות תאונת סקי שאירעה בשנת 2007, טוענים כי רופאיו "הרגו אותו במכוון" כדי להשתמש באיבריו.

במסגרת התביעה שהגישו השבוע לבית המשפט המחוזי של מערב פנסילבניה, מייקל וטרזה ג'ייקובס טוענים כי הרופאים "החישו" את מותו של בנם, גרגורי ג'ייקובס, על-ידי כך שעיכבו את הטיפול בו ובסופו של דבר הוציאו את צינורית ההנשמה מפיו וכך גרמו לו להחנק.

לדברי זוג ההורים, בנם לא הוכרז באופן רשמי כמי שסובל ממוות מוחי כשהמנתחים החלו בהליך ההשתלה. הם תובעים כעת 5 מיליון דולר פיצויים.

"אילולא הטראומה המכוונת, או החנק, של גרגורי ג'ייקובס, הוא היה חי, או לפחות היה ניתן להאריך את חייו", נאמר בכתב התביעה. המשפחה מאוהיו טוענת כי אם הטיפול בבנם היה נעשה כראוי, הרי שהיה לו "סיכוי משמעותי להחלמה ניכרת".

ההורים תובעים את הרופאים במרכז הרפואי "Hamot" באירי שבפנסילבניה, ואת נציג המרכז להשתלת איברים CORE שבפיטסבורג.

בהצהרות שפורסמו, הן המרכז הרפואי והן המרכז לתרומת איברים הביעו את תנחומיהם למשפחת ג'ייקובס. "Hamot" טענו כי הטיפול שניתן לנער נעשה "בשעה הנכונה, היה מתאים ומתועד היטב".

כדי שניתן יהיה לתרום את איבריו נתקבלה הסכמה נאותה והפרוטוקולים של ההליך גם הם נעשו בהתאם, נאמר. "כל טענה אחרת היא חסרת בסיס לחלוטין. למרות שעדיין עלינו לקבל הודעה רשמית לגבי התביעה, אנו נגן בתוקף על מעשינו ונצא נגד האשמות בדבר מעשה עבירה".

ממרכז ההשתלות נמסר כי ההאשמות נגדם הן "חסרות בסיס ולא נכונות". "כמו בכל המקרים של תרומת איברים, CORE פעל על-פי כל הפרוטוקולים הרפואיים המוסדרים במקרה זה", נאמר.

תאונת סקי

גרגורי ג'ייקובס סבל מפגיעה בראשו בעקבות נפילה, כשהיה במסגרת טיול סקי שמומן על-ידי בית הספר התיכון בו למד, באתר סקי באגם פינדלי שבניו-יורק ב-8 במרס, 2007. הוא מת חמישה ימים מאוחר יותר, לאחר שהוטס למרכז הרפואי.

למשפחה נאמר כי גרג סובל ממוות מוחי ממנו לא יתאושש ולכן הם חתמו על מסמך על-פיו הם מסכימים לתרומת איברים, סיפר עורך דינם של ההורים, דניס בוייל. "גרג, למעשה, לא סבל ממוות מוחי", אמר.

על-פי כתב התביעה, מוות מוחי תועד "רטרואקטיבית" רק ביום שלמחרת, כשמכונת ההנשמה וצינורות ההזנה הוצאו כהכנה להוצאת האיברים.

בראיון תקשורתי בשנת 2007, גורמים רשמיים מבית החולים אמרו כי הזמן המתועד של המוות היה שגוי. "אנו בטוחים בוודאות כי הוצאת האיברים לא נעשתה עד שהוא הוכרז כמת", אמר ד"ר ג'יימס פפיסלו ל-Erie.com. "אנו מודעים לסתירה בתיעוד מהמרכז הרפואי אך מדובר בטעות בתיעוד".

משרדו של חוקר מקרי המוות הפנה תחילה את הנושא למחלקה המשפטית, אך זו סירבה להגיש תביעה לאחר שגורמים רשמיים מבית החולים "תיקנו" את זמן המוות, אמר בוייל.

בכתב התביעה נטען גם כי הרווח של המרכז להשתלת איברים מאיבריו של גרגורי היה גם עבור העברתם וגם מכירתם לאנשים אחרים ששילמו כסף עבורם.

האב: "גיהנום"

מספר שיחות שנעשו למשפחתו של ג'ייקובס לא נענו, אך בראיון מחודש יולי 2007, בני המשפחה אמרו כי הם "רצו תשובות".

"זה היה סיוט", אמר מייק ג'ייקובס ל-Erie.com. לדבריו, הרופאים אמרו לו כי ראשו של גרגורי "מלא פגיעות... חצי מראשו פגוע... החלק האחר נפגע. הם הראו לנו את סריקת ה-CT. לא הייתה תקווה".

"מהיום הראשון שהייתי שם ונכנסתי לחדר הניתוח נאמר לי שתרומת איברים תקל על המוות", אמר. בכתב התביעה נאמר גם כי הופעל לחץ על ג'ייקובס לחתום על טופס שלא להשתמש באמצעי החייאה (DNR) ואישור תרומת האיברים. ליבו, כבדו וכלייתו של הנער נתרמו.

מיד לאחר החתימה, בית החולים החל להכין את גרגורי לתרומת האיברים, נאמר בתביעה.

"למעשה, מוות מוחי מעולם לא תועד והמומחים שלנו טוענים כי הוא לא עמד בקריטריונים של מוות מוחי", אמר בוייל בראיון לחדשות ABC. עוד אמר כי ההורים "היו בשוק ולא נכחו בזמן מותו של הנער. האם כפי הנראה לא נלקחה בחשבון בזמן ההחלטה, ולמרות שרצתה להיות נוכחת נאמר לה שהדבר בלתי אפשרי".

"הם חתכו את הבן שלי בעשרה לשש, 29 דקות לפני שהכריזו עליו כמת", צוטטה תרזה ג'ייקובס ב"Erie.com" בשנה שעברה.

לבני הזוג, שעורך דינם תיאר אותם כ"משפחה פשוטה ממעמד הפועלים", יש בן נוסף בבית ספר תיכון.

"התביעה הוגשה אחרי שנתיים... כמעט קרוב ליום ההתיישנות. נדרש להם זמן כדי למצוא עורך דין ולנו להשיג תיעוד רפואי לצורך סקירה בלתי תלויה ולימוד החומר", סיפר בוייל.

המקרה של ג'ייקובס רק מחדד את ההחלטה הכואבת לתרום איברים מחולה גוסס, הכרוכה בשאלות אתיות רבות.