הצמיחה השלילית תגיע ל-1.5%

סיוע לשוק העבודה באמצעות הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה, החלת מס הכנסה שלילי ודחיית התוכנית להפחתת מיסים והקצאת משאבים לתשתיות. אלו עיקרי התוכנית שהציג נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, יחד עם מנהלת מחלקת המחקר בבנק, קרנית פלוג, במסיבת עיתונאים שערך בנק ישראל היום בצהריים.

ניתן להתרשם במבט ראשון, כי אין בהצעתו של פישר שום חידוש על-פני תוכניות ההאצה של האוצר שפורסמו בחודשים האחרונים. לגבי 2009 צופה הנגיד הרעה נוספת: צמיחה שלילית של 1.5% מהתוצר, וזאת לאחר שההערכה הקודמת דיברה על צמיחה שלילית של 0.2%. האבטלה מוערכת כעת כי תגיע עד סוף 2009 ליותר מ-8%, אולם בשילוב התוכנית היא תקטן משיעור זה בכ-0.5%.

הבנק המרכזי מציע להגדיל את הוצאות הממשלה ב-4.5 מיליארד שקלים נוספים ולהקדים את המועד של הפעלת תוכנית מס הכנסה שלילי - תוכנית וויסקונסין - לכל הארץ. הבנק ממליץ על דחיית תוספות שכר במגזר הציבורי ולהפעיל בפריפריה באופן מיידי תוכנית חל"ת (חופשה ללא תשלום) במימון המדינה, לקדם מיזמים בתחבורה הציבורית ולזרז את העברת מחנות צה"ל לנגב. בענייני חינוך מציע הבנק להקדים את ביצוען של תוכניות רב-שנתיות ולהגדיל את תקציבו של המדען הראשי.

הנגיד פישר הודיע כי אימוץ תוכנית הבנק צפוי להגדיל את התוצר בכ-0.5% ותמתן את הגידול באבטלה והפגיעה בשכבות החלשות. הבנק מעריך כי אימוץ התוכנית תעביר כ-4,000 משפחות אל מעל קו העוני, ומספר המובטלים יקטן בכ-15,000. עם זאת, גרעון הממשלה יגדל ל-6% מן התוצר. יש לזכור, כי מדובר בנתון משמעותי, אך עדיין מדובר ב"טיפה בים" האבטלה הגואה, שכן על-פי הערכות הבנק 70 אלף מובטלים יתווספו למעגל הבלתי-מועסקים, שיעמוד על 250 אלף מובטלים.

באשר להיבטים הפיננסיים של המשבר, מזכירים בבנק ישראל את הצעדים העיקריים שגובשו על ידו בשילוב עם משרד האוצר ורשות ניירות ערך : תוכנית קציני אשראי לסיוע במחזור חוב קונצרני, הקמת קרנות המנוף לסיוע למגזר העסקי, מתן ערבויות לבנקים בהיקף של 6 מיליארד שקלים במטרה לאפשר לבנקים לגייס הון במחיר נמוך והקמת קרנות אשראי ממשלתיות לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים.

בבנק "מוציאים רוח מן המפרשים" באשר להודעתו של ראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, ואומרים כי אם יימשך המשבר והגירעון ייעשה חריג, אפשר יהיה לדחות את הפחתת המיסים המתוכננת ל-2010, לבטל פטורים ממס ולקצץ בהוצאות הממשלה.

הסטוריה של צעדים מוניטריים

תוכניתו של נגיד בנק ישראל סנטלי פישר מהיום מהווה צעד ריאלי ראשון מבחינתו של נגיד הבנק לאחר שפע של צעדים מוניטריים בהם נקט הבנק בחודשים האחרונים, עד שלמעשה לא נותרו ברירות בידו, אלא להציע תוכניות אחרות, מה שייתכן ומביא את ישראל לפתחה של מלכודת נזילות.

הורדות הריבית

בנק ישראל הוריד את הריבית 7 פעמים בהמלך חצי השנה האחרונה, לרמה של 0.75% - הרמה הנמוכה אי פעם. זוהי הורדת הריבית השביעית ברציפות שביצע הבנק מאז חודש ספטמבר 2008, אז עמדה ריבית בנק ישראל על 4.25%.

הבנק נימק את החלטות הורדת הריבית התכופות במספר סיבות: השלכות המשבר הכלכלי העולמי, הבאות לידי ביטוי בפגיעה בביקוש לייצוא ולתוצר והאטה ניכרת בפעילות הכלכלית; נתוני הלמ"ס ונתונים נוספים שהתקבלו בחודשים האחרונים, המצביעים על כך שהתפנית השלילית שחלה בפעילות הכלכלית במחצית השניה של 2008 באה לידי ביטוי כמעט בכל התחומים במשק; קצב האינפלציה, שפחת משמעותית בשלושת החודשים האחרונים, וצפוי להמשיך לרדת; ירידות מחירים במרבית סעיפי המדד ותחזיות ל-12 החודשים הקרובים של האנליסטים הקובעות יעד אינפלציה של מתחת ל-1% - הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של הבנק.

הבנק גם ציין את פעילות הבנקים המרכזיים בעולם שקבעו את הריבית ברמות שפל היסטוריות והסביר כי הציפיות בשוקי ההון הן להמשך מדיניות מוניטארית מרחיבה.

הלימות הון

החוק הרשמי דורש מהבנקים יחס הלימות הון של 9%. אולם באופן בלתי רשמי, מעוניין בנק ישראל לראות יחס הלימות הון של 12%. פירוש הדבר כי על כל 100 שקל שהבנק מעניק כהלוואה, הוא צריך לשמור הון של 12 שקל.

יחס הלימות ההון מוגדר לפי היקף הנכסים של הבנקים, שאותם הם נתנו בתור אשראי, ביחס להון העצמי שברשותם. ככל שהיחס גבוה יותר - יציבותו של הבנק גבוהה יותר - וסיכון של אלה המעמידים לרשותו פקדונות והלוואות למתן האשראים - נמוך יותר.

התוכנית להגדלת יתרות המט"ח

בנק ישראל סיים את 2008 עם יתרות המט"ח הגדולות ביותר אי פעם: 41.41 מיליארד דולר, בתוך היעד שהציב לעצמו - 44-40 מיליארד דולר. במהלך דצמבר בלבד גדלו יתרות המט"ח ב-4.55 מיליארד דולר לעומת החודש הקודם. היתרות גדלו כתוצאה מרכישת מט"ח בסך של 1.9 מיליארד דולר, במסגרת התוכנית להגדלת יתרות מטבע חוץ.

ההפרש בין ריבית החובה על החוב לריבית הזכות על היתרות הוא המחיר שמשלמת ישראל על החזקת יתרות המט"ח, כך שצעד הגדלת היתרות אמור היה לפתור בעיה זו.

כשהודיע בנק ישראל לראשונה על התוכנית, קרס שערו של הדולר לרמה של 3.4 שקלים והשוק קיבל את הודעת בנק ישראל כניסיון לתמיכה, על אף שבבנק ישראל הקפידו שלא לקרוא למהלך התערבות. היום מסתבר שהמהלך אכן עבד, ומאז שער הדולר התחזק משמעותית, ועלה בכמעט 25% לשער של 4.23 שקלים לדולר (נכון ל-10 במרס 2009), מה שהקל מאוד על היצואנים בסביבה משברית גם כך.

רכישות אג"ח ממשלתיות

בנק ישראל החל לרכוש איגרות חוב ממשלתיות בבורסה לניירות ערך, כלומר הוא פועל בשוק המשני תוך הזרמת ביקושים במסחר המתקיים באיגרות חוב שהונפקו בעבר על-ידי הממשלה.

לנוכח המשך זרימת נתונים ואינדיקטורים לגבי האטת הצמיחה ומצוקת אשראי, החליט בנק ישראל לפעול גם במישור זה, שנחשב עד אז לבלתי שגרתי. פעולה זו נועדה להפחית בצורה ישירה את הריבית לטווח בינוני וארוך על אג"ח ממשלתי, המשמש כסמן לתמחור חלק משמעותי מהאשראי הצמוד מהבנקים לסקטור הלא- פיננסי, עסקים ומשקי בית.