הפסיד בבורסה והאשים את חברו

יוסף גולדנברג תבע את ישראל אלוני בבית המשפט לתביעות קטנות בבית-שמש לאחר שמסר לו סך של 20,000 להשקעה בבורסה והכסף ירד לטמיון. לדברי גולדנברג, אלוני הציג עצמו כסוחר מנוסה בבורסה שסחר בעבר בסכומים גדולים והרוויח, ובין הצדדים נחתם הסכם כדלקמן: "מוסכם בין הצדדים שיוסי גולדנברג מעביר לאלוני ישראל סך של 20,000 שקל להשקעה בבורסה לניירות ערך בנגזרים אופציות מעוף. במידה ויהיו רווחים מובטח ליוסי כ-25% חודשי שישולמו דמי חודש בחודשו מהרווחים. במידה ויהיו הפסדים עד 15% מהקרן יוחזר ליוסי היתרה עד כ-10 ימים מיום ההפסד. ההסכם חל עד 13.12.08 וביום זה יוחזר ליוסי סכום הקרן כ-20,000 שקל או סכום הקרן או סכום הקרן או הסכום לאחר ניקוז של כ-15%".

מכתב התביעה עלה שבחודש הראשון גולדנברג הרוויח סך של 1,300 שקל ובהמשך הפסיד את כל כספו, "והסכמתי להמשיך, אך לא הסכמתי לרדת מה-17,000 שקל". גולדנברג ביקש לאכוף את ההסכם ולהורות לאלוני להשיב לידיו סך 17,000 שקל.

בכתב ההגנה טען אלוני שהציע לגולדנברג שלא להשקיע במניה לאחר הפסד של 3,000 שקל, אך הוא סירב וביקש להסתכן עד לסכום של 12,000 שקל. אלוני הוסיף שפעל בהתאם להסכם ולהוראותיו של גולדנברג והציע לו פיצוי כספי בסך של 5,000 שקל לאחר שהפסיד את כספו. אלוני ביקש לדחות את התביעה בהעדר עילה.

בפסק הדין קיבל השופט שמעון שטיין את התביעה בחלקה וקבע שאלוני הפעיל לחץ על גולדנברג, ועליו לפצותו בסך של 5,000 שקל. "משמעות הודאתו של התובע שהסכים לסכן את כספו לאחר שהפסיד 15% מהסכום הראשוני והגיע לסך של 17,000 שקל - היא שנטל על עצמו את הסיכון להפסד. את טענתו הסותרת לפיה הסכים להמשיך להסתכן, אך לא הסכים 'לרדת מ-17,000 שקל', יש לדחות. משכך, התובע אינו יכול לתלות בנתבע את הגורם להפסדיו. הנתבע הותיר עליי רושם אמין ושוכנעתי, בניגוד לטענות התובע, כי הנתבע הינו אדם מן היישוב, אשר אינו בעל השכלה בתחומים כלכליים, אינו מומחה להשקעות ולא עסק בהשקעות עבור אחרים בעבר, אלא עבור עצמו בלבד, וגם מכך חדל", אמר.

בנוסף, אמר השופט כי הוא "מקבל את טענות הנתבע לפיהן התובע, איש אחזקה במפעל, היה מגיע למסגרייה שבמפעל בה עובד הנתבע, והם היו יושבים יחד, מתייעצים ומחליטים כיצד להשקיע את כספו של התובע. מקובל עלי שהנתבע לא פעל על דעת עצמו ולא לקח סיכונים מבלי להתייעץ עם התובע. כמו-כן אני מקבל את טענת הנתבע לפיה התובע הוא זה שביקש להמשיך ולהסתכן ולא למשוך את כספו, גם כאשר נותר סך 5,000 שקל". יחד עם זאת, "עינינו הרואות שהנתבע הוא שייעץ לתובע ושיכנע אותו להמשיך ולהסתכן עד להפסד נוסף של 5,000 שקל, היינו, עד שתגיע הקרן לסך 12,000 שקל והבטיח לתובע השתתפות במחצית ההפסד, בסך של 2,500 שקל". למעלה מכך, "לאחר הפסד מלוא הסכום אף הציע לו פיצוי בסך 5,000 שקל לאור תחושת השותפות לכישלון".