אהרון פישר תבע את אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בבית-שמש בסכום של 10,000 שקל בגין איחורים.
מכתב התביעה עלה שפישר נוסע מדי יום מביתו בבני ברק לבית שמש בקו 497 הלוך וחזור, ונגרמו לו נזקים כתוצאה משיבושים בקו. "הנתבעת הפרה את חובתה לספק לי שירות נאות. פניותיי החוזרות והנשנות לנתבעת ולחבר-הכנסת הרב יעקב ליצמן, לא הועילו והאיחורים לא פסקו". פישר סיפר על כעשרה מקרים שבהם המתין לאוטובוס במשך זמן רב והאוטובוס איחר או לא הגיע כלל.
בכתב ההגנה טענה אגד שהיא משתדלת לשרת את ציבור הנוסעים בצורה הטובה ביתר ולעתים קורות תקלות שאינן תלויות בה. לדבריה, פישר מנסה להתעשר על חשבונה שלא כדין, והעלה אוסף של טרוניות מתאריכים שונים, דבר שהקשה עליה להתגונן כראוי ומדובר בתביעה קנטרנית. "במקרה אחד האוטובוס איחר בשל תקלה טכנית ובמקרה שני האוטובוס לא יצא בגלל תקלה. איחורים אחדים נגרמו עקב 'פקק'. אנו מבצעים מדי יום 44,957 נסיעות ובסדר גודל שכזה לא ניתן להימנע מתקלות לגמרי. איננו מזלזלים בציבור הנוסעים ואיננו מקלים ראש, ואנו משתדלים לצמצם את הנזקים".
אגד הוסיפה שסכום התביעה מופרז ומוגזם, ופישר לא הציג בסיס ראייתי לנזקים, "שניתן לכמתם בסך כולל של מאות שקלים בלבד".
בפסק הדין, חייב השופט שמעון שטיין את אגד לשלם לפישר בגין עוגמת נפש, אובדן זמן וטירחה, סך כולל של 1,000 שקל עבור כל האירועים שפורטו בכתב התביעה וזאת בתוך 30 יום. הסכום ישא ריבית והצמדה ממועד החיוב ועד התשלום בפועל.
"סבורני כי דין התביעה להתקבל בחלקה וזאת ולאור ריבוי המקרים המפורטים בכתב התביעה ולאור הודאת הנתבעת בשני מקרים בהם אירעו תקלות בעטיה. נציג הנתבעת אף הודה שבעבר פוצה התובע בשובר על-סך 150 שקל. על הנתבעת מוטלת האחריות למתן שירות לכלל ציבור המשתמשים בשירותיה והיא פועלת כן בהתאם לתנאי רישיון וללוחות זמנים שנקבעו על-ידי משרד התחבורה", אמר השופט והדגיש כי "אי-עמידה בלוחות הזמנים כלפי ציבור הנוסעים, משמעה הפרת תנאי הרישיון שהוענק לה על-ידי משרד התחבורה והפרת ההסכם עימו. התובע לא הוכיח אומנם נזק ממוני שנגרם לו, אך שוכנעתי שנגרמו לו עוגמת נפש וטירחה רבה, כתוצאה ממחדלי הנתבעת".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה