הטיול הוקדם, התובעת ביטלה, וחויבה

רות כהן, תבעה את חברת עין גד תור בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון בסכום של 10,000 שקל לאחר שביטלה טיול מאורגן וחויבה בדמי ביטול.

מכתב התביעה עלה שהטיול אמור היה לצאת ב-21.7.08 וכהן שילמה את מלוא עלותו בסך של 4,630 שקל. לדבריה, ב-13.7.08 הופיע בביתה שליח של הנתבעת כשבידיו כרטיסי הטיסה ואז נודע לה לראשונה שהטיסה תצא ב-14.7.08 בבוקר ולא ב-21.7.08 כפי שפורסם. לטענתה, מאחר שהמועד החדש לא התאים לה, עקב בדיקות רפואיות, נאלצה לוותר על הנסיעה והנתבעת סירבה להשיב את כספה אלא אם תשלם דמי ביטול מלאים. "סירבתי לשלם דמי ביטול והסכום ששילמתי עבור הטיול נותר בידי הנתבעת".

בכתב ההגנה טענה הנתבעת שהודיעה לכהן שהטיול יוקדם, כבר ביום ההזמנה - 11.6.08 - והעניקה לה הנחה בשיעור של 30 אחוז. לדבריה, משכך, החיוב בדמי הביטול נעשה כדין ויש לדחות את התביעה.

בדיון בפני השופט שאול מנהיים, אמרה נציגת הנתבעת שהודיעה לכהן על הקדמת הטיול כבר ביום ההזמנה. מנהל מכירות של סיטונאית התיירות שארגנה את הטיול העיד שנכח בשיחה ואישר שכהן קיבלה הנחה עקב הקדמת הנסיעה.

יש להשיב ראשית ללקוח את ששילם בניכו דמי ביטול

בפסק הדין פקפק השופט מנהיים בעדותו: "בכל הכבוד, אני קצת מתקשה להאמין שהעד זוכר את הפרט הזה למעלה מחצי שנה לאחר שהתרחש". השופט תהה מדוע הנתבעת לא תיעדה את ההודעה על השינוי במועד הטיול והקדמתו בשבוע, אף שלטענתה הדברים נאמרו והוסכמו בעת ההזמנה וניתנה הנחה. "בין מועד ההזמנה למועד שבו הומצאו הכרטיסים לידי התובעת חלפו 32 ימים תמימים, פרק זמן מספיק לכל הדעות לתיעוד ההודעה הנטענת על הקדמת הטיול ולמשלוח מכתב מתאים ולו למען הסדר הטוב לידיה של התובעת. לטעמי, לא סביר שהתובעת הזמינה נסיעה, ידעה על המועד החדש שאינו זה שפורסם ומשום מה בחרה ברגע האחרון כ-12 שעות לפני מועד הטיסה לחזור בה. גם אם אניח שכבר בעת ההזמנה נמסר לה על ההקדמה הרי ייתכן שהדבר לא הובן או נשכח" אמרה.

השופט הוסיף כי הוא "מצפה ממי שמפרסם הצעה לנסיעה לחו"ל בתאריכים שאינם נכונים שיטרח ויעשה את המאמץ הכרוך בתיעוד העובדה שכל המזמינים ידעו על המועד החדש והסכימו לבצע את ההזמנה למרות שינוי המועד. זאת במיוחד כאשר וכפי שכבר צוין לעיל היה די והותר זמן לעשות כן. מקל וחומר איני מצפה שכאשר הנסיעה אינה מתבצעת יישאר כל התשלום עבורה בידי הסוכנות כאשר היא עצמה הייתה מוכנה לבטל את הנסיעה תמורת דמי ביטול בלבד. בנסיבות כאלה היה על הנתבעת קודם כל להשיב לתובעת את הסכום ששילמה בניכוי דמי הביטול ולא לנהוג כפי שנהגה ולהימנע מהשבה בכלל".

השופט מתח ביקורת על חמדנותה של התובעת: "סכום התביעה עומד על 10,000 שקל שהוא למעלה מכפל מהסכום ששולם. אני סבור שמדובר בהפרזה בוטה. מרגע שלא הוכח שיעורם של דמי הביטול אין מקום להימנע מחיוב הנתבעת בהשבת התמורה כולה. עוד אני סבור שמגיע לתובעת פיצוי אם כי בסכום נמוך בשל עוגמת הנפש מאחר ולא שמעתי שהתובעת לא הייתה יכולה למצוא לעצמה נסיעה אחרת לחופשה באותה עונת קיץ". בסופו של דבר השופט חייב את הנתבעת לשלם לכהן סך של 5,500 שקל שכללו את הסכום ששילמה בתוספת פיצוי צנוע בגין עוגמת נפש והוצאות משפט.