מחדלי אישור כיפת ברזל ושרביט קסמים

מבקר המדינה קובע (יום ב', 2.3.09) כי לנוכח האיום בירי תלול המסלול על-ידי חלק ממדינות ערב וארגוני הטרור על מערכת הביטחון לחתור הלכה למעשה ומוקדם ככל האפשר למציאת פתרון בראייה כוללת של המענה ההתקפי וההגנתי לאיום הנרחב, לרבות פיתוח והצטיידות או רכש מערכות להגנה כחלק ממכלול הפעולות למניעת האיום וסיכולו.

לדבריו, על אף הנחישות של מערכת הביטחון לפיתוח מערכת הגנה אקטיבית מפני ירי תלול מסלול נמצאו ליקויים משמעותיים במינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת), ובצה"ל בתהליך קבלת ההחלטות בסדרי עבודת המטה ובהצטיידות במערכות להגנה אקטיבית "שרביט קסמים" ו"כיפת ברזל".

לדברי מבקר המדינה, אישר הרמטכ"ל, רב אלוף גבי אשכנזי, בספטמבר 2007 את ההצטיידות במערכת "כיפת ברזל" למרות שבאותו שלב לא נערך עדיין בירור של היקף ההצטיידות הנדרש על-מנת לתת מענה לצרכים המבצעיים.

עד לפברואר 2007, המועד שבו החליטו ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ושר הביטחון דאז, עמיר פרץ, כי "כיפת ברזל" היא המענה לירי רקטות קצרות טווח, צה"ל לא השלים את הערכת המצב הכוללת בנושא הגנה אקטיבית כנגד רקטות קצרות טווח כדרישה לאישור הפרויקט ולא קבע עמדתו בנושא. הערכת המצב הטקטית לא הושלמה עד ליולי 2008.

בסיכום הדיון בראשותו בפברואר 2007 קבע ראש הממשלה, אהוד אולמרט כי המענה לרקטות לטווח קצר הוא באמצעות מערכת "כיפת ברזל". משרד מבקר המדינה מעיר, כי בדיון, שבו השתתף סגן הרמטכ"ל, לא צוין על-ידי צה"ל בפני ראש הממשלה, כי צה"ל טרם השלים את עבודת המטה לאישור פרויקט "כיפת ברזל".

"מהאמור לעיל עולה, כי הרמטכ"ל, רב אלוף גבי אשכנזי, החליט בספטמבר 2007 להצטייד במערכת "כיפת ברזל", וראש אג"ת המליץ בנובמבר 2007 לאשר סופית את פרויקט "כיפת ברזל". למרות שבשלב זה עדיין לא ערך צה"ל ניתוח של רמת המענה הצפויה להתקבל מהיקף ההצטיידות, ולא ניתח את היקף ההצטיידות הנדרש כדי לתת מענה מיטבי לצורך המבצעי. תהליך קבלת החלטות חסר זה עלול להביא להצטיידות שלא תיתן את המענה האופטימלי הנדרש לצורך המבצעי", קבע המבקר.

מבקר המדינה קובע עוד, כי אשכנזי פעל שלא כשורה גם בעת שהיה מנכ"ל משרד הביטחון ואישר לתקצב עשרות מיליוני שקלים להתחלת פיתוח בהיקף מלא של "שרביט קסמים" בשנת 2007 ואישר המשך פיתוח לשנת 2008. זאת על אף שאין למנכ"ל משרד הביטחון סמכות לאשר התחלת פיתוח מלא.

שר הביטחון לא הביא לאישור את תוכניות הפיתוח

לדברי המבקר, גם שר הביטחון התרשל באישור מערכות ההגנה מפני ירי תלול מסלול.

משרד מבקר המדינה מעיר, כי משרד הביטחון באמצעות שר הביטחון לא הביא לאישור הממשלה את תוכנית הפיתוח של "שרביט קסמים" בהיקף תקציבי של מספר מיליארדי שקלים; משרד הביטחון באמצעות שר הביטחון הביא לאישור הממשלה בדיעבד, בדצמבר 2007, את תוכנית "כיפת ברזל". כל זאת שלא בהתאם להחלטת הממשלה ממרס 2003 בעניין הבקרה האזרחית על תקציב הביטחון.

אישור סגן הרמטכ"ל, אלוף משה קפלינסקי, מדצמבר 2006 להסיט עשרות מיליוני שקלים מתוכנית מסוימת אחרת לטובת התחלת פיתוח בהיקף מלא של "שרביט קסמים", ואישורו להמשך הפיתוח בשנת 2008, ניתנו ללא שצה"ל ניתח את ההישג המערכתי, גיבש תפיסת הפעלה ואישר עקרונית את הפרויקט.

הפיתוח החל בטרם נקבעו המטרות המבצעיות

לדברי המבקר, מינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית החל בפיתוח מערכת הגנה אקטיבית מפני ירי תלול מסלול עוד בטרם קבע צה"ל את הדרישות המבצעיות הנדרשות למערכת שכזו ולפני שצה"ל והממשלה אישרו כנדרש את הפרויקטים של הפיתוח ושל ההצטיידות, שההיקף הכספי של כל אחד מהם מגיע למספר מיליארדי שקלים.

"צה"ל לא ניתח בראייה כוללת את יעילות המענה ההתקפי בשילוב המענה ההגנתי הפסיבי והאקטיבי, ולא ביצע ניתוח מערכת מלא למערכות להגנה אקטיבית כנגד ירי תלול מסלול", קבע המבקר. למעשה, עד יולי 2008 לא קבע צה"ל דרישה מבצעית למערכות "כיפת ברזל" ו"שרביט קסמים".

לדבריו, רק באמצע חודש נובמבר 2006 הגיעו בחיל האוויר למסקנה כי קיים צורך מבצעי ליירוט רקטות המשוגרות לטווח קצר, בינוני וארוך. האישור ניתן כשנתיים לאחר סיכום סגן הרמטכ"ל וראש מטה חיל האוויר שלפיו חיל האוויר מוביל את הפעילות ליירוט קסאם ולאחר קביעת ראש מטה חיל האוויר בדצמבר 2004, כי "הצורך במערכת ליירוט רק"ק לטווחים [הבינוני והארוך] ברור וקיים", ואף כשנתיים לאחר שחיל האוויר החל בכתיבת צורך מבצעי ליירוט קסאם. זאת, על אף שבמשך אותה תקופה היה חיל האוויר מעורב בפעילות מפא"ת שתוארה לעיל.

גם לאחר אישור ראש להק אוויר לא העביר חיל האוויר את הצורך המבצעי לאישור הרמטכ"ל או סגנו כנדרש והם ממילא לא אישרו את הצורך המבצעי ליירוט רקטות. על אף שלא הוגשו הצרכים המבצעיים לאישור הרמטכ"ל או סגנו ראש המחלקה בפברואר 2007 לשר הביטחון דאז, עמיר פרץ, כי המטה הכללי אישר את הצורך המבצעי.

עוד העלה משרד מבקר המדינה, כי חיל האוויר אישר את הצורך המבצעי בנובמבר 2006 רק לאחר סיום בדיקת ההיתכנות ותוכנית הורדת הסיכונים שערכה מינהלת "חומה" ל"שרביט קסמים" בהיקף כספי של עשרות מיליוני שקלים.

"היעדר צורך מבצעי תקופה ארוכה תרם לעיכוב עבודת הפיתוח של מערכת "כיפת ברזל" ברפאל", קבע המבקר והעיר כי אישור הצורך המבצעי למערכת יירוט לפני תחילת בדיקת ההיתכנות ל"שרביט קסמים", היה מאפשר להתחיל הליך סדור של פיתוח אמל"ח לרבות הגדרת הדרישות המבצעיות על-ידי חיל האוויר.

לדברי המבקר, ראוי כי לאחר סיכום הנושא בצה"ל יובאו לדיון בפני הדרג המדיני יעדי-העל של מערכי ההגנה האקטיבית והתועלת מהם בהשוואה לעלותם כנדבך חשוב ביותר בתהליך הפיתוח והמימוש של הפרויקטים "שרביט קסמים" ו"כיפת ברזל".

ההתקשרות עם רפאל נעשתה לפני אישור כיפת ברזל

בחודש אפריל 2007 ערך משרד הביטחון התקשרות עם חברת רפאל לפיתוח "כיפת ברזל" בסכום של עשרות מיליוני שקלים, עוד לפני שצה"ל אישר את הפרויקט ותקצבו.

עוד הוסיף כי תכולת העבודה של מערכת "כיפת ברזל" נכתבה על בסיס טיוטת תיק עסקה שלא אושרה באותו שלב על-ידי חיל האוויר.

משרד מבקר המדינה העלה, כי חלק מדרישות חיל האוויר לא שולבו בהסכם "כיפת ברזל" מאפריל 2007. כך לדוגמה, מנובמבר 2006 קיים צורך מבצעי של חיל האוויר ליירוט רקטות המשוגרות מטווחים קצר, בינוני וארוך.

משרד מבקר המדינה העלה, כי אף על-פי כן דרשה מערכת הביטחון מרפאל באופיין הטכני של "כיפת ברזל" מאפריל 2007, המהווה חלק מהסכם "כיפת ברזל", "ביצועים מופחתים ותוצאתיים לתהליך פיתוח המערכת" ליירוט רק"ק המשוגרות מטווחים מסוימים. זאת ללא הגדרה המחייבת את רפאל במפורש בפיתוח מערכת בעלת יכולת יירוט של רק"ק מטווחים מסוימים אלה.

לפחות עד יוני 2008, כשנה ורבע לאחר חתימת הסכם "כיפת ברזל", חיל האוויר ומפא"ת לא עדכנו ולא השלימו את האופיין הטכני, המהווה חלק מההסכם.

"הליקויים גרמו להוצאות מיותרות ולבזבוז זמן"

"הליקויים שנמצאו עלולים להביא לפיתוח ולהצטיידות במערכות שאינן עונות על מלוא הצורך המבצעי באופן מיטבי ותוך חשש להוצאות כספיות מיותרות ולבזבוז זמן", קבע המבקר.

לדבריו, "ראוי, שפרויקטים של פיתוח והצטיידות במערכות נשק בכלל, ובמיוחד פרויקטים עם השפעה משמעותית על תקציב צה"ל ועל בניין כוחו, יבוצעו לאחר שהצורך המבצעי וההישג המבצעי של צה"ל הוגדרו כהלכה ואושרו כנדרש ומבעוד מועד על-ידי הגורמים המוסמכים לכך בצה"ל".