האזרחים חשופים בלוחמה כימית

דוח מבקר המדינה מתריע (יום ב', 2.3.09) מפני מחדל מתמשך וחמור במוכנות העורף הישראלי למתקפת חומרי לחימה כימיים. על-פי הערכת משרד מבקר המדינה, עלולים חייהם של רוב התושבים שייחשפו לחומרי לחימה כימיים להיות בסכנה במקרה שמדינת ישראל תותקף, מכיוון ששיעור ערכות המגן הכשירות שבידי התושבים לא ייתן מענה מספק.

* לקריאת הדוח המלא

על-פי הדוח, מאז שנת 2003 חלה ירידה עקבית בשיעור ערכות המגן הכשירות הנמצאות בידי הציבור עד שהגיע לשיעור "נמוך משמעותית", כלשון הדוח, בשנת 2007.

עוד קובע המבקר, כי מכיוון שמתקפת חומרי לחימה כימיים עלולה להתרחש בהתרעה קצרה, קיים חשש שגם אם יימצאו בחוץ לארץ שווקים שבהם ניתן יהיה לרכוש ערכות מגן עבור תושבי ישראל - לא יתאפשר ייבוא הערכות בזמן הנדרש.

"קיומו של מצב זה עלול לסכן את חייהם של מרבית התושבים שייחשפו לחומרי לחימה כימיים במקרה שהמדינה תותקף", קבע.

עוד הוסיף כי קיימת בעייתיות בתפיסת הפינוי מאזור נגוע בחומרי לחימה כימיים. משרד מבקר המדינה מציין, כי התפיסה שאין להישאר בחדר האטום מעבר לשעה וכי ייערך פינוי משטח המזוהם, אינה עונה על אחד התרחישים, שלפיו הלחימה בחזית תלווה בספיגת אש אינטנסיבית ברחבי המדינה על-פי המודל של מלחמת לבנון השנייה, שכן במצב כזה עלול להיווצר קושי לפנות תושבים מהאזור המזוהם, והם יידרשו לשהייה ממושכת בחדר האטום.

לשם כך נועדה מערכת אוורור וסינון מרכזית. "אשר על כן, לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שנושא פרק הזמן הנדרש לפינוי של תושבים באירוע של התקפת חומרי לחימה כימיים יילקח בחשבון במסגרת עבודת המטה המתבצעת בנושא זה".

הנחות היסוד על זמן ההתרעה הופרכו אך לא שונו

ממצא חמור נוסף שגילה מבקר המדינה נוגע בהנחות היסוד של מערכת הביטחון בכל הנוגע לזמן ההתרעה. "אף על-פי שבמלחמת לבנון השנייה ההתראה לעורף לפני המלחמה הייתה קצרה מהותית ממה שנקבע בהנחות היסוד של הוועדה השנייה, במשך השנתיים שלאחר המלחמה לא שונו הנחות היסוד, וממילא לא שונתה תפיסת הביטחון שהתבססה עליהן", קבע.

"מן הראוי, שמשרד הביטחון יבחן את הלקחים מפרק הזמן הארוך שנדרש לו לבצע את השינוי בתפיסת הביטחון הנוגעת לחיי אדם".

מערכת הביטחון הציגה תוכנית לא מציאותית

מבקר המדינה מותח ביקורת חמורה על ראשי מערכת הביטחון ומציין כי התוכנית לחלוקה מהירה של ערכות המגן לאזרחי ישראל שהציגו בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בשנת 2005 לא הייתה בדוקה ומבוססת והתבררה כתוכנית שאינה בת ביצוע. לאחר שהתברר למערכת הביטחון שאין אפשרות מעשית לחלק לכל אזרחי ישראל את ערכות המגן בתוך מספר ימים, היא לא טרחה לעדכן את חברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

"התוכנית שהציגה מערכת הביטחון לוועדת החוץ והביטחון על חלוקת ערכות מגן בתוך פרק זמן של מספר ימים מצומצם, לא הייתה מבוססת: היא נקבעה על סמך עבודת מטה חלקית שיכולת המימוש שלה לא נבחנה, ומסקנותיה בדבר פרק הזמן הדרוש לחלוקת ערכות המגן היו בלתי מבוססות ושונות במידה ניכרת מהערכות המועצה לביטחון לאומי. בביקורת עלה, כי מערכת הביטחון לא דיווחה לוועדת החוץ והביטחון על כך שהתוכנית לא גובשה לכדי תוכנית מלאה. יתר על כן, גם כאשר הנושא נבחן ופיקוד העורף הגיע למסקנה, כאמור, שאין יכולת ביצוע לתוכנית, לא הועבר עידכון על כך לוועדת החוץ והביטחון. יצוין, כי בעת כוננות, במצב שבו ערכות המגן נמצאות באחסנה מרכזית, זמן חלוקתן מהווה מרכיב מהותי ביכולת לתת הגנה לאוכלוסיה האזרחית מפני התקפות חומרי לחימה כימיים".

המבקר מציין עוד, כי חברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרו את התקנות לאיסוף ערכות מגן שהיו כבר בידי אזרחי ישראל, בין היתר, על סמך תוכנית לא מבוססת זו.

משרד מבקר המדינה מעיר, כי לאחר תום מבצע איסוף ערכות המגן יישארו כ-1.4 מיליון ערכות מגן שלא נאספו מהאוכלוסיה (כ-21% מסך ערכות המגן) - היקף שאיננו קטן כלל. "הימצאותן של ערכות מגן אלה בידי האוכלוסיה לא תאפשר את שיקומן יחד עם שאר ערכות המגן שנאספו, והדבר עלול לעכב את רענון ערכות המגן לכלל האוכלוסיה", קבע.

על משרד האוצר ומשרד הביטחון ליישם ההחלטות

לדברי המבקר, החלטת ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי מאפריל 2008 באה לתת מענה רב-שנתי לפערים בכשירות משק ערכות המגן ועל הגורמים הנוגעים להיערך ולוודא ללא דיחוי את יישום ההחלטה האמורה.

"על משרד האוצר ומשרד הביטחון להגיע בהקדם להסכמה בדבר אופן מימוש תוכנית החומש ולפעול בדחיפות להקצאת תקציב שוטף ומתאים של משק ערכות המגן במסגרת תקציב רב-שנתי הנגזר ממדיניות המיגון שקבעה הממשלה, אשר יבטיח כשירות ראויה של משק ערכות המגן", קבע המבקר והדגיש כי יש למנוע עיכובים מתמשכים. עוד הוסיף יש מקום שוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי תעקוב אחר ביצוע ההחלטה בעניין זה.

אחד מן העיכובים שנזכרו בדוח המבקר נוגע לפיתוח ערכת הברדס הפסיבי. לדברי המבקר, לאחר שנים כה רבות שבהן עסקה בפיתוח ברדס פסיבי חברה אחת בלבד, ובהתחשב בכך שבמשך שנים אלה לא עלה בידיה להביא את הערכה למצב של כשירות, ראוי היה לבחון האם יש מקום להמשך הפיתוח בדרך הנוכחית, ובהתאם לתוצאות הבחינה להחליט אם לחשוף את תחום ערכות המגן מסוג הברדס הפסיבי בפני מפתחים נוספים.

תגובת דובר צה"ל

באפריל 2008 אישרה ממשלת ישראל, כחלק משינוי התפישה, תקציב רב שנתי שנועד לחלוקה מראש של ערכות המגן באופן מדורג, כך שאין עוד צורך במבצעי חלוקה מרוכזים. עוד נציין כי החלטת הממשלה מאוגוסט 2008 הקובעת תקציב נמוך יותר, אינה מאפשרת בעצם את מימוש היעד שהוגדר בהחלטת הממשלה מאפריל 2008.

כידוע, פרויקט איסוף ערכות המגן הסתיים לפני כחודשיים, אך על-מנת להשיג את היעד שהוגדר לחלוקה מחדש ואיסוף יתרת הערכות, נדרש תקציב נוסף או התחייבות תקציבית מתאימה.

באשר לערכת המגן "אבן ספיר" - מפקדת חיל הרפואה עומדת מאחורי עמדתה כי הערכה במתכונתה הנוכחית מסוכנת לחבישה וטרם הובאו לידי מקרפ"ר נתונים חדשים המחייבים בחינה נוספת על קביעה זו. במקביל מתבצעות בדיקות נוספות של המסכה במכון לרפואה ימית בבקרת מקרפ"ר.