המבטחת הודיעה בטעות: "הרכב עבר השבתה"

יואל שוסף תבע את הפניקס חברה לביטוח בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות באשדוד בסכום של 17,800 שקל בגין הטעיה. מכתב התביעה עלה ששוסף קנה בחודש אוגוסט 2007 רכב מסוג וולוו S80 וביטח אותו בביטוח חובה ומקיף בחברת הפניקס. שישה ימים לאחר מכן הודיעה לו חברת הביטוח שהרכב רשום במחשביה ככזה שעבר השבתה, ומשכך אינו מכוסה במקרי תאונה ואש, ומכוסה חלקית בלבד במקרה של גניבה.

שוסף ההמום בדק את העניין מול החברה ממנה רכש את הרכב, משרד הרישוי והמשטרה, ולא מצא דבר. חברת הפניקס התעלמה ממנו ולא ענתה לפניותיו, ורק בסוף חודש דצמבר 2007, קיבל תשובה: "כנראה חלה תקלה במערכת המיכון". שוסף הדגיש שבכל אותה תקופה לא השתמש ברכב, מחשש שיקרה משהו. "נגרמו לי נזקים הכוללים הפסד ימי עבודה, תשלום ריבית עבור ההלוואה שנלקחה לרכישת הרכב, אי-ניצול אגרת רישוי, אי-שימוש ברכב במשך שלושה חודשים, שימוש ברכב חלופי, ירידת ערך לרכב, עוגמת נפש ופגיעה במוניטין".

חברת הביטוח הפניקס הגישה את כתב ההגנה באיחור ניכר וזמן קצר לפני הדיון. לדבריה, לאור טענתו של שוסף שנעשתה טעות ברישום במערכות המיכון, ביצעה פעולות שונות שכללו בדיקת שמאי ובדיקה ברישומי הרשויות, ולבסוף התברר שאכן נפלה טעות ושיגרה לשוסף מכתב בעניין. "מדובר במערכת מיכון שמסונכרנת עם רישומי משרד הרישוי והיה מקום לבצע בדיקה דקדקנית". לדבריה, פנתה לשוסף על-מנת לסיים את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט, והציעה פיצוי, לפנים משורת הדין, למרות שלא הוכח נזק ממוני, אך הוא סירב.

השופטת גילת שלו קיבלה את התביעה באופן חלקי. לדבריה, שוסף לא הציג מסמכים המעידים על הפסד ממוני, ואין לקבל את טענתו בדבר פגיעה במוניטין, או לירידת ערך הרכב בעקבות הטעות. "מדובר בטעות רישומית, שאירעה בשל טעות במחשבי חברת הביטוח, אשר אין לה שום ביסוס במציאות. לאחר שתוקנה הטעות, אין לה כל השלכה על שווי הרכב בעתיד, או על ירידת ערכו, ובוודאי שאינה יכולה להשפיע על המוניטין או על המקצועיות של התובע כרואה חשבון. עילת התביעה העיקרית של התובע, היא עוגמת הנפש, הטירחה ובזבוז הזמן שנגרמו לו".

השופטת האמינה לשוסף שהודעת הנתבעת שהרכב עבר תאונה קשה והושבת בעבר, נפלה עליו כרעם ביום בהיר, וכי לא נסע בו עד שהובהר שדובר בטעות. "אין לי ספק, שלתובע נגרמה עוגמת נפש רבה, בזבוז זמן וטירחה לצורך בדיקת הטעות, ולצורך המאבק לתיקון הרישומים של הנתבעת והנפקת פוליסה רגילה, ללא החרגות. ההלכה היא, כי פיצוי בגין עוגמת נפש יינתן בנסיבות מיוחדות, בדרך כלל בתיקים של נזקי גוף או במקרים בהם התנהגות הצד השני הייתה מחפירה. בענייננו, אין ספק בעיניי, כי הטעות ברישום במערכת המיכון הממוחשבת, הייתה טעות תמימה, ואין לי ספק כי הנתבעת לא פעלה בשום שלב בזדון. ואולם, אין זה סביר בעיניי, כי הטיפול בעניינו של התובע התארך ארבעה חודשים תמימים. עולה שהתנהגותה של הנתבעת לא הייתה סבירה, היא התייחסה לפניותיו ולמצוקתו של התובע בזלזול ובביטול, וגם לאחר שגילתה את הטעות בחרה להתעלם מפניותיו, או להשיב לו בצורה בלתי מתקבלת על הדעת", דברי השופטת.