חוקרים מאוניברסיטת חיפה ומאוניברסיטת קליפורניה מצאו גן המשפר את עמידות חיטת הלחם למחלות. החוקרים מציינים, כי גילוי זה עשוי להציל מיליוני טונות של חיטה ברחבי העולם מדי שנה.
החוקרים הצליחו לשבט גן שמקורו בחיטת הבר, המקנה לה עמידות לחילדון הצהוב - אחת המחלות הקטלניות ביותר לייבולי החיטה - ולשתול אותו בחיטה מתורבתת (חיטת הלחם).
מחלה זו נגרמת על-ידי מין של פיטריה הפוגעת בייבולי החיטה. זו אחת המחלות השכיחות הפוגעות בחיטה בכל רחבי העולם. רק בארה"ב נפגעים מדי שנה יבולי חיטה בשווי 156 מיליון דולר.
פרופ' ציון פחימה מאוניברסיטת חיפה ציין, כי לגן שמצאו יש מבנה ייחודי שאינו מוכר משום צמח אחר בעולם מלבד קרובי הבר של החיטה.
לאחר שהצליחו לבודד את הגן, הצליחו החוקרים להשתיל אותו בגנום של חיטה תרבותית רגישה למחלה ולהראות שחיטה זו הפכה לעמידה בפני המחלה.
'תמות נפשי עם פלישתים'
"הגן מזהה את פלישת המחלה לצמח וגורם לתמותה מכוונת של התאים אליהם פלשה הפיטריה מתוך אסטרטגיה של 'תמות נפשי עם פלישתים'. מנגנון זה אומנם גורם לתמותה של רקמת העלה המותקפת, אך מונע את המשך התפשטות הפיטריה אל יתר חלקי הצמח ואל הצמחים הסמוכים לו", אמר פרופ' פחימה.
לגילוי גם יתרונות כלכליים
פרופ' פחימה עוד ציין, כי "בנוסף, ליתרונות הכלכליים הנובעים משיפור יבולי החיטה והחיסכון בחומרי הדברה, להשתלת הגן בחיטה התרבותית יש גם יתרונות סביבתיים היות והקטנת השימוש בחומרי הדברה מונעת גם את הנזקים הנגרמים לסביבה כתוצאה מרעילותם של החומרים המשמשים להדברת מחלות".
לדבריו, הגן הספציפי שגילו נעדר מכל זני החיטה התרבותית בעולם המשמשים לייצור מסחרי של כל סוגי הפסטות, הלחמים והמאפים השונים.
"כנראה שבתהליך הביות של החיטה אבד הגן ולכן ניתן כיום להשתמש בו להשבחה של כל הזנים הקיימים של חיטה תרבותית. עד לגילוי זה, תהליך השבחה כזה של חיטה היה יכול לארוך שנים רבות. אולם, פענוח הרצף של הגן ותפקידו יאפשרו להעבירו במהירות וביעילות לזנים תרבותיים באמצעות שיטות של הנדסה גנטית. בנוסף לכך, ניתן יהיה להנדס צורות גנטיות חדשות של הגן אשר יאפשרו השבחה נוספת של החיטה ואולי אפילו יצירת עמידות כנגד מחלות נוספות של חיטה", אמר פרופ' פחימה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה