"50,000 משרות בענף הגינון הציבורי בסכנה"

יחזקאל מולא, מנכ"ל ארגון לגננות ולנוף בישראל, טען (יום ד', 25.2.09) בעדותו בפני ועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים כי כבר בשנת 2001 הביע הארגון דרכים חלופיות לצמצום צריכת המים בהשקיית גנים, הצעות שהועלו במסגרת הצוות הבין-משרדי, חלקן אף התקבלו, ואולם לא יושמו על-ידי נציבות המים. מולא טוען, כי אי-יישום תוכנית כלל-ארצית להצלת הגינון הציבורי והפרטי עלול לחסל את הענף, שמועסקים בו כ-50,000 עובדים.

ועדת החקירה, בראשות השופט (בדימ.) פרופ' דן ביין, עומדת בפני סיום שלב שמיעת הראיות ואיסוף החומר הרלוונטי.

עד כה חקרה ועדת החקירה הממלכתית למעלה מ-70 עדים, ביניהם בכירי משק המים, ארגוני סביבה, אנשי אקדמיה, חברות התפלה, נציגי חקלאים, תאגידי מים, נציגי ממשלה ושרים בעבר ובהווה. שאלות חברי ועדת החקירה הממלכתית במהלך שמיעת העדויות התמקדו בעיקר בצורך לתיקון הליכי קבלת ההחלטות בתחום משק המים, בראש ובראשונה אימוץ חשיבה ותכנון אסטרטגיים, תכנון לטווח ארוך, עקביות ובקרה בביצוע החלטות.

לפני כחודשיים פנתה ועדת החקירה לרשות המים על-מנת שזו תציג תוכנית חירום, ואכן, רשות המים העבירה לוועדת החקירה תוכנית טיפול במשבר הנוכחי.

כמו-כן, במהלך עדותו, חשף מולא כי ארגון לגננות ולנוף בישראל, במשותף עם רשות המים, שוקד על תוכנית עבודה משותפת לניהול יעיל ומקצועי של משק המים להשקיית גנים ציבוריים. מולא ציין שארגונו לא הסכים שיבקשו מהגינון הציבורי לחסוך כמויות מים שאין ביכולתם לחסוך. הארגון הציע גם השנה תוכנית חלופית לצמצום צריכת המים בהשקת גנים ציבוריים ופרטיים. "ענף הגינון הוא ענף עם מודעות גבוהה שהצליח לצמצם את הצריכה השנתית שלו לדונם כמעט בחצי, תוך 10 שנים. לטעמנו, לא ייתכן כי יקבעו תקנות שתרומתן לחיסכון במשק המים קטנה יחסית. יש לפעול באמצעות חינוך, הסברה, הטמעה וחשיבה לטווח ארוך", אמר.

מטרת התוכנית להביא לצמצום צריכת מים להשקיית גנים בהיקף של כ-30% ולהשקיה מבוקרת ומדודה של הגינון הציבורי, תוך מתן תמריצים לרשות שתעמוד בקריטריונים ותתחייב להיכנס לתוכנית. בגינון הפרטי מתכוון הארגון לפעול להגברת המודעות לחיסכון במים בהשקיית גנים על-ידי פרסום מידע.

מולא ציין בנייר העמדה שהגיש לוועדה, כי רשות המים שגתה כאשר בחרה לשים במרכז הקמפיין לחיסכון במים את הגינון בכלל, ואת הגינון הציבורי בפרט, שמהווה 7.8% בלבד מתוך כלל צריכת המים העירונית שעומדת על סך 71.1%, כך שפוטנציאל החיסכון הגדול נמצא דווקא בצריכה הביתית.

"השלטון המקומי כשל בניהול משק המים"

ישראל ענב, מנהל מינהל המים והממונה על תאגידי המים והביוב במשרד הפנים, מסר היום בעדותו כי היחידה בראשותו תיקלט ברשות המים בעוד כשנה. ענב טוען בנייר העמדה שהגיש לוועדת החקירה כי "ככלל, ניתן לקבוע כי במשך השנים כשל השלטון המקומי בניהול משק המים והביוב. משק זה לא התנהל כמשק כספי סגור. הפער בין מחיר רכישת המים ממקורות למחיר המכירה לצרכנים היה משמעותי, והכספים אשר התקבלו עבור מכירת המים שימשו את הרשויות לצרכים אחרים, ולא הוחזרו לפיתוח או לתחזוקת מערכות המים. לפתרון בעיית זרימת הביוב הוקמו איגודי ערים לביוב. מרבית האיגודים נקלעו לחובות, ומצב משק המים ברשויות המקומיות הידרדר, והזנחת התשתית הלכה והעמיקה, בעוד פתרונות לא נמצאו. תת-ההשקעה המצטברת בתשתיות המים והביוב הגיעה להיקף של כ-2 מיליארד שקלים", אמר.

ענב מסר בעדותו, שעד כה הוקמו 28 תאגידים ברחבי הארץ על-ידי 48 רשויות מקומיות, הנותנים שירותים לכ-3.5 מיליון תושבים.

ענב הדגיש, שלולא שימת דגש על הבראת המגזר העירוני או פעילות נמרצת להשלמת הרפורמה במגזר וקביעת תעריפים מבוססי עלות לתאגידים, לא ניתן יהיה ליישם פעילות ממשלתית להגדלת היצע המים הארצי, ומאמצי המדינה לטיפול במשבר המים יירדו לטמיון. "רפורמת תאגידי המים והביוב נושאת אפשרות לפתרונות ארוכי טווח, להבראת משק המים והביוב העירוניים. על הממשלה לפעול בנחישות להשלמת הרפורמה ואכיפת החוק על הרשויות שעדיין לא התאגדו, ולאפשר ניצול הפוטנציאל העירוני לסיוע במשבר המים", הדגיש.