משרד החקלאות מעודד 'שנטוע' חוסך מים

בשנת 2009 צפויה הקצאה של כ-354 מיליון מ"ק מים לחקלאות, לאחר קיצוץ שיעמוד על כ-100 מיליון מ"ק, שהם כ-22% מההקצאה השנתית. כך מסר משרד החקלאות בכינוס שנערך במשרד לנוכח משבר המים. בכינוס הוצגה מדיניות המשרד לשנה הקרובה.

החל משנת 2000 ועד היום צומצמו בהדרגה מכסות המים לחקלאות מ-1.1 מיליארד מ"ק ל-460 מיליון מ"ק. הקיצוץ הנוסף צפוי להתבצע על אף שנקבעה בממשלה "מנת ברזל" של בין 460 מיליון מ"ק ל-530 מיליון מ"ק מדי שנה, שתיועד לחקלאות.

יוסי ישי, המשנה למנכ"ל משרד החקלאות ומנהל הרשות לתכנון, אמר כי בשנת 2008 צרכה חקלאות ישראל כ-454 מיליון מ"ק וענפי החקלאות השונים עמדו במכסה מבלי לחרוג בשימוש במים. הקיצוץ הנוסף הצפוי להיכנס לתוקפו בשנה זו, יחייב עקירה של כˉ50,000-30,000 דונם מטעים בגליל ובגולן וצמצום שטחי גידולי הירקות בכ-40,000-30,000 דונם. בנוסף, ייפגעו החקלאים הצורכים מי קולחין בשל הקטנת צריכת המים במשקי הבית.

לשם התמודדות עם קיצוץ המים הנוסף, החליטו שרי החקלאות, האוצר והתשתיות הלאומיות על מתן תמיכה לחקלאים בגובה של כ-258 מיליון שקל, ובמשרד נבנה מודל מיוחד שעל פיו יופעל הקיצוץ. בשלב הראשון, שיהיה במהלך חודש מרס, יכולים החקלאים להודיע על כוונתם לבצע קיצוץ מרצון בחלקותיהם, ויקבלו תמיכה של 2.7 שקל לכל קוב שיחסכו, ללא כל תנאי סף. חיסכון מרצון יכול להתבצע באמצעות מעבר לגידולים הצורכים פחות מים, מעבר לשיטות גידול חסכניות במים וכדומה.

לאחר המועד הסופי לביצוע קיצוץ מרצון, יופעל קיצוץ אדמיניסטרטיבי במסגרתו יקבל כל חקלאי 2.5 שקל על כל קוב שייחסך, בכפוף לעמידה בתנאי סף. לפי הערכת המשרד, ניתן לבצע כ-40% מהקיצוץ הנדרש באמצעות קיצוץ מרצון ואת היתר להשלים באמצעות קיצוץ אדמיניסטרטיבי.

אחת הדרכים שהוצגו בכינוס לשם הקטנת השימוש במים היא פעולת השנטוע, במסגרתה ייעקרו מטעים ותיקים, הצורכים כמויות גדולות של מים ויינטעו במקומם מטעים צעירים, הצורכים כמויות קטנות של מים. תחשיבי משרד החקלאות והבדיקות הכלכליות, שנעשו על-ידי אנשי המקצוע במשרד, קובעים כי השנטוע הוא הפתרון המתאים ביותר לענפי המטעים בתקופה זו. לנוכח הקושי הקיים בעקירת מטעים, הדבר יבוצע בסיועם ובהדרכתם של מדריכי שה"ם (שירות ההדרכה והמקצוע) ובעלי תפקידים נוספים במשרד. במסגרת קבלת ההחלטה, יילקחו בחשבון גילו של המטע וכמות המים שהוא צורך, רווחיותו למגדל, הביקוש שיש לפירותיו ופרמטרים נוספים.