פיצוי לעו"ד: חויב במקום כושי-עברי

סיפור קפקאי? בית משפט השלום בתל אביב פסק (יום ה', 19.2.09) כי בנק מרכנתיל דיסקונט ועורך דין מחדרה יפצו עורך דין מתל אביב בגין התרשלות. ההתרשלות גרמה לעיקול רכושו של עורך הדין מתל אביב, בגין חובו של בן לעדת הכושים-העבריים מדימונה.

מדובר בפרשה שהחלה בעיקול שהטיל עורך דין מחדרה מוני שמעון-עזורה בשם לקוחו מושיתו הפחח, על נכסיו לכאורה של החייב לו, יאיר שיבר בן-ישראל מעדת הכושים העבריים מדימונה. אלא שהתברר כי העיקול הוטל על אדם אחר לגמרי, על עורך דין תל אביבי יורם ליברמן.

התבשר בבנק - חשבונותיך מעוקלים

במאי 2006 נכנס עו"ד ליברמן עם לקוחותיו לבנק מזרחי בתל אביב כדי לפתוח חשבון נאמנות ולהפקיד בו חלק מתמורת דירה שנמכרה על-ידי לקוחותיו. החוזה חייב הפקדת 66 אלף שקלים בחשבון נאמנות שהיה אמור להפתח על שמו. לתדהמתו אמר לו פקיד הבנק בנוכחות לקוחותיו כי שני חשבונותיו, הפרטי והעסקי עוקלו בעקבות צו עיקול שהגיע מלשכת ההוצאה לפועל בדימונה. בשל העיקול סירב הבנק לפתוח חשבון נאמנות עבור לקוחותיו. פניותיו של עו"ד ליברמן להנהלת הבנק לבטל את העיקול תוך ציון כי אין התאמה בין שם החייב לשמו, לא הועילו מאחר שמספר תעודת הזהות היה זהה.

בצר לו, פנה ליברמן למשרדו של עורך דין מוני-שמעון עזורה וממשרדו נשלחה הוראה לביטול עיקול הכספים בתיק ההוצאה לפועל. שלושה ימים לאחר מכן שלח עו"ד ליברמן מכתב לעו"ד עזורה "ציין את תלאותיו ודרש לדאוג באופן מיידי לביטול העיקול שהוטל בהוצאה לפועל בדימונה וכן לשגר אליו עותק מהוראת הביטול". עזורה לא הגיב, אך בדיקתו של ליברמן העלתה כי עזורה פעל להסיר את העיקול.

גם הרכב עוקל

בכך לא תמה מסכת ייסוריו של ליברמן. בעבור כמה חודשים ספורים גילה ליברמן שהוטל עיקול נוסף והפעם על רכבו. ליברמן פנה שוב לעזורה ודרש ממנו לבטל מיידית את העיקול על רכבו. "למכתבו זה של ליברמן לא התקבלה כל תגובה והעיקול שהוטל במשרד הרישוי לא הוסר". ליברמן שב וכתב לעזורה והזהיר כי אם לא יפעל להסרת העיקול ינקוט בהליכים נגדו.

בתביעה טען ליברמן כי עזורה "הפגין רשלנות רבתי, חוסר מקצועיות, אי אכפתיות וזלזול וזאת לאור העובדה כי לאחר שהסתיימה פרשת העיקול בבנק עקב רשלנות עזורה, עוקל גם רכבו ועל אף פניותיו לא הוסר העיקול".

עזורה טען מנגד כי ביצע את העיקול כדין וכי אם הייתה התרשלות היא של הבנק שלא בדק התאמת מספרי תעודת זהות. דבריו מתייחסים לתוצאות הבירור שנערך והעלה כי מספר הדרכון של החייב, יאיר שיבר בן-ישראל, זהה למספר תעודת הזהות של עו"ד ליברמן, אלא שהבנק לא ציין כי המספר הנמצא על פנקסי הצ'קים הוא של דרכון ולא תעודת זהות.

רשלנות הבנק: לא ציין מספר דרכון

בית המשפט פסק כאמור כי עו"ד עזורה והבנק התרשלו כלפי עו"ד ליברמן. השופט מנחם קליין כתב כי העיקולים שהוטלו על חשבונו של ליברמן בוצעו באמצעות "מדיה מגנטית ללא קבלת אסמכתא כלשהי כי אכן העיקול מבוצע על חשבון החייב. זאת על אף העובדה כי בשיק מופיעים שני מספרי זהות אשר התבררו מאוחר יותר כמספרי דרכון". כמו-כן קבע כי הבנק התרשל בכך שלא ציין כי המספר אשר הופיע כמספר תעודת זהות הינו למעשה מספר דרכון. "בניגוד לנוהלים לא ציין הבנק בפנקס השיקים כי המדובר בתושב חוץ".

השופט מתח ביקורת על התנהלות עורך הדין עזורה "שלא ראה לנכון לבצע בדק בית בטרם המשיך בפעולותיו", העובדה "שבגין חיוב של אחד מבני העדה של הכושים העבריית בדימונה מוטל עיקול נכסים של עורך דין בעל משרד בתל אביב היה צריך להדליק 'נאונים אדומים' במשרדי עורך דין עזורה אשר היה חייב ליטול יוזמה, לפנות לבנק הנפרע ולברר בדיוק את ענין זהות מושך השיקים". השופט הוסיף כי תמוהה בעיניו העובדה כי "על אף המקרה הראשון שבו נוכח עזורה כי קיימת בעייתיות בזהות הצדדים שכן התבלבלו מספרי הזהות של החייב ושל עו"ד ליברמן, לא נקט עזורה בפעולות זהירות מינימליות ובחר להמשיך בהליכי הגביה מבלי לערוך בירור מעמיק באשר לזהות הנפשות הפועלות".

הוצל"פ חיונית אך גם פוגעת

ההוצאה לפועל של פסקי דין ושל שקים היא "פעילות חיונית", כתב השופט, "עם זאת אין לשכוח שזו גם פעילות שפוגעת בזכויות יסוד המוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו , בקניינו של אדם, בשמו הטוב ובפרטיותו. מכאן שמנגנוני הפיקוח ובקרה מתאימים וחייבים להמצא במשרדים העוסקים בכך. אסור שעורך דין בעל מספר סניפים ועשרות עובדים כגון עזורה יאפשר לפקידי הוצאה לפועל במשרדו שימוש בשמו ובחתימתו ללא הליכי בקרה ראויים,.

השופט קליין קבע כי עו"ד ליברמן יקבל פיצוי בסכום של 30 אלף שקלים. הבנק ישלם 12 אלף שקלים לעזורה וזה ישלם 18 אלף שקלים. כמו-כן נקבע כי עזורה ישלם הוצאות משפט ו-3,600 שקלים שכר טירחה. הבנק ישלם לעזורה מחצית מהוצאות המשפט וכן שכר טירחה בסך 1,800 שקלים.