שרון מוסן תבע את חברת דרגושינסקי בע"מ, את שולמית רובין ואת יעל דור בבית המשפט לתביעות קטנות בראשון-לציון בסכום של 17,800 שקל, בטענה שמכרו לו אריחים פגומים, שאינם עומדים בתקן. "על האריחים הופיעו כתמים והפרשי גובה של מעל 2 מ"מ מהתקן המותר".
מוסן צירף חוות דעת מומחה ממנה עלה שהנזקים שנגרמו לו נאמדים בסך של 22,156 שקל - עלות החלפת הריצוף וריצוף מחדש ועלות חוות הדעת בסך של 1,200 שקל. בחוות הדעת נאמר שבשטח המרוצף הופיעו כתמים לבנים ברוב האריחים והמצב הלך והחמיר. "כתמי מינרלים הינה תופעת לוואי שלעיתים מופיעה ונכללת בתנאי הקנייה והיא חולפת לאחר כחודשיים. במצב הקיים התופעה נמשכה מספר חודשים וניסיונות השטיפה של מוסן, לא צלחו".
הנתבעים טענו בכתב ההגנה שמוסן קנה אריחים סוג ב', והדבר עלה בבירור מהמחיר ששילם וכך גם נאמר לו במפורש. "סוג א' עולה 45 שקל למטר ומוסן קנה ב-27 שקל למטר וראה את הריצוף, טרם קנייתו". הנתבעים ביקשו לדחות את התביעה בהעדר עילה.
בפסק הדין שניתן לפני שבועיים, בהעדר הצדדים, דחתה השופטת יעל בלכר את התביעה ובנסיבות העניין, לא קבעה צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו. "למרות שהתובע תמך תביעתו בחוות דעת, לא עלה בידו להוכיח את התביעה כנדרש במשפט האזרחי. חוות הדעת מטעם התובע אומדת את התיקון באופן גלובלי - החלפת אבני המרצף כולל פירוק והרכבה בשטח 154 מ"ר, 18,400 שקל לפי 120 שקל למטר. לא ניתן לדעת מהי עלות העבודה ועלות האריחים, ולא ניתן לשלול את הטענה שהמחיר ששולם הוא מחיר לסוג ב'".
בנוגע לחוות דעת המומחה אמרה השופטת כי זו "מתייחסת לאריחים, כאילו הם סוג א'. המומחה לא זומן לעדות ולא ניתן היה לברר נקודה זו בחוות דעתו. יתר על כן, מדברי התובע, שהשיב לטענות לגבי ריצוף סוג ב' בבית משפט, עולה כי הגיע לבית העסק הנתבע, בליווי קבלן מטעמו, שביצע את העבודה, והקבלן הוא שניהל את המו"מ עם הנתבעים. גם הקבלן לא הובא כעד מטעמו של התובע. דומה כי עדותו הייתה יכולה לסייע בשאלה השנויה במחלוקת, אם מראש נמכרו לתובע אריחים סוג ב', כטענת הנתבעים, אם לאו, כטענת התובע. יש לזקוף לחובתו, אי הבאתו של הקבלן כעד. עוד יש לציין כי טענת הנתבעים, שלפיה הראו לתובע את הסחורה טרם הקנייה לא נסתרה".
השופטת התייחסה לכך שבחשבונית הקנייה, לא צוין אם מדובר באריחים מסוג א' או מסוג ב': "לשאלת בית משפט, מדוע לא רשמו במפורש בחשבונית כי מדובר בסוג ב', ציינו הנתבעים כי היו בתהליך של סגירה של העסק (פרט שעלה גם מדברי התובע), וכי הדבר מובן מאליו מן המחיר. אומנם ראוי היה שהנתבעים ירשמו במפורש בחשבונית כי מדובר בסוג ב', יחד עם זאת, בנסיבות העניין, בהעדר הקבלן והמומחה מטעם התובע, כמפורט לעיל, אין בכך כדי למלא את החסר הראייתי שבתביעת התובע".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה