75 אלף בני 15-11 יוצאים לעבוד

75 אלף ילדים ובני נוער בגילאי 15-11 עבדו במהלך שנת 2008 בישראל, ושיעורם הגיע לכ-12% מסך אוכלוסיית הילדים בגילאים הללו, שמספרם עמד על כ-600 אלף. כך עולה (יום ג', 17.2.09) ממצאי סקר שנערך על-ידי מנהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת, שממצאיו יוצגו בכינוס באר שבע לשלום הילד, במושב "ילדים ועבודה - עובדים או עבדים", אשר מתקיים בימים אלו באוניברסיטת בן-גוריון.

שיעור הילדים היהודים העובדים בקרב סך הילדים היהודים בגילאי 15-11 עמד על 13.4% והוא היה כמעט כפול מהשיעור של ילדים ערבים עובדים (7.2%).

חלק ניכר מהילדים העובדים הועסקו בעבודות שמרטפות (43.3%); כ-14% עבדו בענפי המשק השונים, כגון תעשיה, חקלאות ובנייה בעבודות בלתי מקצועיות; 12.6% עבדו במלצרות, 6.5% בהדרכה ובמתן שיעורים פרטיים, ו-5.2% בעבודות שליחות.

בעיקר בחופש הגדול

70.9% מהילדים העובדים עושים זאת בתקופת החופש הגדול, בעוד ש-20.5% עבדו בחודשים שלפני החופש הגדול ו-53.3% עבדו בחודשים שלאחרי החופש. 14.4% מסך הילדים העובדים עבדו בכל שלוש התקופות ו-38.3% מסך הילדים העובדים עבדו רק בחופשת הקיץ.

שכרם של ילדים שעבדו בחופש הגדול עמד על כ-1,268 שקלים בממוצע לחודש, במהלכו הם הועסקו לא פחות מאשר כ-56.7 שעות עבודה בשבוע בממוצע והוא כפול מאשר שעות העבודה בשאר תקופות השנה. בחודשים שלאחר החופש הילדים הרוויחו כ-510 שקלים בממוצע וכ-380 שקלים הרוויחו לחודש בחודשים שלפני חופשת הקיץ.

49.3% מימנו בעבודתם קניית ממתקים ומזון מהיר, 38.3% קנו בכסף שהשתכרו אוכל ושתייה בביה"ס ו-37.4% רכשו בגדי מותגים.

הוויתור העיקרי של ילדים בשל עבודתם, הוא על זמן פנוי למשחקי מחשב וצפייה בטלוויזיה. יותר משליש מהילדים העובדים מוותרים על פעילויות אלו עקב עבודתם. כמו-כן, מעל 13% הקדישו פחות זמן ללימודים ולקריאה עקב היציאה לעבודה, ו-21.9% מבלים פחות עם חברים מחוץ לבית בשל עבודתם.

כמו-כן, קרוב ל-80% מההורים עודדו את ילדיהם לעבוד בעת שלראשונה נודע להם על שילדם עובד. בקרב ההורים היהודים נמצאה תמיכה גבוהה יותר לעבודה של ילדיהם (80%) בהשוואה לאוכלוסיה הערבית (73%). במיוחד בולט הפער בין האוכלוסיות ביחס לקבוצת ההורים שעודדה במידה רבה.

תנאי העסקה מחפירים

יורם בר קובץ, מהאיגוד המקצועי לנוער שבהסתדרות הנוער העובד והלומד אמר כי "ילדים מועסקים היום בתנאים מחפירים בגלל גורמים רבים, ביניהם המעסיקים המנצלים, בתי הדין לעבודה שלא עושים צדק, משרד האוצר, משרד התמ"ת וגם בני הנוער עצמם. היום שווה להיות מעסיק מנצל, שכן הסיכוי שמשרד התמ"ת יעמיד אותך לדין שואף לאפס. מבין המעסיקים שנתפסו, רק 20% משלמים את הקנס. הכל נובע ממדיניות ותפיסה של שוק חופשי".

חלק מתהליך החיברות

כיום נתפסת עבודה בשכר, גם של ילדים בגילאים צעירים יחסית, כחלק מתהליך הסוציאליזציה שלהם הנוגע להשתלבותם בחברה ובעולם העבודה בחייהם כבוגרים. על-פי הערכות מחנכים, מורים והורים, התנסות מוקדמת בחיי עבודה בעודם ילדים, עשויה לסייע בהשתלבות טובה בשוק העבודה של אותם ילדים בבגרותם.

הכוונה להתנסות בסוגי עבודות שונים, שאינם כרוכים בניצול של הילד, אך מדמות את העולם האמיתי בהיותן מתגמלות את הילד העובד בשכר עבור עבודתו. כך נחשף הילד/הנער לערכי העבודה: נטילת אחריות, עבודה בצוות, דייקנות, ניצול זמן ועוד. מעבר לכך, העובדה שילד/נער עובד, משתכר ומקבל החלטות לגבי השימושים בכסף שהרוויח, היא חלק מתהליך של חינוך לתודעה צרכנית, להתנהלות כלכלית נבונה, לרבות ניהול תקציב אישי עצמאי, לתכנון עתידי ולניהול חיסכון.

עבודת ילדים כזו, אמורה להתבצע לצד המשך השתתפות הילדים במערכת החינוך ובמסגרות הלימוד המקובלות, ובתנאי שמתקיימים בה תנאי ההעסקה המוגדרים בישראל ב"חוק עבודת נוער", שבו נקבע גיל מינימלי להעסקת ילדים, היקף הימים והשעות המותר, נאסרה בו העסקת ילדים בלילה, בעבודות מסוכנות ועוד.