"החקלאות מקבלת 320 מיליון קוב פחות מהמובטח"

הממשלה לא קיימה את החלטותיה בעניין משק המים, והיא מקצה כיום לחקלאות 320 מיליון קוב מים לשנה, פחות ממה שהיא עצמה הבטיחה. כך האשים הממונה על הנושא בהתאחדות חקלאי ישראל, יורם תמרי. הוא העיד ב-7 בינואר בפני ועדת החקירה הממלכתית בנושא זה, בראשות השופט (בדימ.) דן ביין.

תמרי: "הממשלה החליטה בינואר 2000 להגדיל את כמות מי הקולחין במושבים, שיועמדו לרשות החקלאות, מ-260 ל-600 מיליון קוב בשנה. בפועל, מקבלת החקלאות 380 מיליון קוב בלבד - 220 מיליון קוב פחות מהמובטח".

הוא הוסיף: "הממשלה גם החליטה אז להעמיד לרשות החקלאות, בשנת 2010, בין 450 ל-530 מיליון קוב. בפועל, קוצצה ההקצבה, וכבר השנה אנחנו מקבלים 350 מיליון קוב בלבד, כלומר 100 מיליון קוב מהמינימום שהובטח לנו".

בסיכום, אמר תמרי, הממשלה מפגרת ב-320 מיליון קוב לשנה אחרי ההבטחות שלה עצמה. "הממשלה קיבלה בשנת 2000 חמש החלטות בנושאי מים לחקלאות. היא לא מילאה 95 אחוז מההחלטות שלה עצמה!", אמר.

"נעקור רבבות דונם מטעים"

נציג התאחדות חקלאי ישראל - שהוא גוף-העל של כל החקלאים, מכל הארגונים - הוסיף: "המשמעות של אי-מילוי החלטות הממשלה היא עקירת רבבות דונם של מטעים מניבים מכל הסוגים, בעיקר של מושבים וקיבוצים בגליל ובמרכז הארץ. קרוב לוודאי, שבקרוב יתחילו לעקור מטעים גם בנגב".

תמרי הזכיר, כי מזה 50 שנה, מאז הוחל בהקצאות מים שנתיות, חרגה החקלאות רק פעם אחת מהכמות שהוקצבה לה, והחזירה את כל הכמות החריגה שנה לאחר מכן.

סחבת של שנתיים ב"מקורות"

בעדותו בוועדת החקירה האשים תמרי גם את "מקורות" בסחבת של שנתיים במסירת נתונים על הוצאות הייצור של המים. הוא הזכיר, כי בנובמבר 2006 נחתם הסכם בין החקלאים, משרדי האוצר והחקלאות ורשות המים, שלפיו יוקם צוות היגוי שיבדוק את הוצאות הייצור של "מקורות". הצוות, אמר תמרי, מנסה כבר שנתיים להשיג את הנתונים, ורק עתה "קיים אור קלוש בקצה המנהרה, שנקבל נתונים כלשהם".

בנוסף, אמר תמרי, "מקורות" אינה מפרסמת זה שמונה שנים נתונים על הוצאות הייצור שלה. הנתונים האחרונים הם לשנת 2001 (!).

"מקורות" מחשבת החזר הון על השקעה מ-1964

בעדותו בוועדה דרש תמרי לערוך בדיקה יסודית של נתוני הוצאות הייצור במקורות. הוא הזכיר נושא מרכזי - החזר ההון במוביל הארצי, שנבנה כזכור בשנת 1964, בנתוני "מקורות" ל-2001, שהם כאמור האחרונים שפורסמו, נכלל החזר הון של 44% (!) לשנה על ההשקעה במוביל. אין ספק, שבעשרות השנים שעברו מאז, כבר קיבלה מקורות החזר הון של כמה פעמים על ההשקעה. למרות זאת, היא ממשיכה לרשום במאזנים שלה החזר הון, דבר המגדיל את הוצאות הייצור ומהווה הצדקה להעלאת מחירי המים. החזר הון זה מהווה כמובן חלק מהוצאות הייצור של המים.