זמר העם זכה להתנצלות באיחור של 50 שנה

לפני כמעט חצי מאה, בתקופת המקרתיזם, הציג בית ספר בסן דייגו שבארה"ב, אולטימטום למלחין ולזמר העם פיט סיגר: לחתום על הצהרה נגד הקומוניזם או לבטל קונצרט שתכנן להופיע בו באודיטוריום של בית הספר. באותה עת היה סיגר נתון לחקירה על נטיותיו השמאלניות. סיגר סירב לחתום על ההצהרה.

היום, הנהלת בית הספר מבקשת לתקן את המעוות. בהחלטה שאושרה ביום ג' בלילה, הכריז בית הספר כי הנהלתו "מביעה צער עמוק על צעדיהם של קודמיה" ומביעה התנצלות לפני האיש שהיה ל"אחד מהאוצרות הלאומיים היקרים ביותר של ארה"ב".

סיגר, בן 89, הממשיך לכתוב שירים עד היום, נוטה לקבל את ההתנצלות. הוא אמר לסוכנות אי-פי כי ההחלטה היא "הצדקה לזכותנו לחופש ביטוי". הוא הוסיף כי אפשר שהדרישה להצהרה ב-1960 סייעה לקריירה שלו.

"זו הייתה סתירה שמחברי הרשימות השחורות בתקופת מקרתי ניצבו לפניה: ככל שניסו לפעול נגדי כך חיזקו את הפרסום לקונצרטים שלי", אמר סיגר בראיון לסוכנות אי-פי.

סיגר היה שותף לחיבור שירים שהפכו לקלסיקה, כגון "לאן נעלמו כל הפרחים" (?Where Have All the Flowers Gone), ו"אילו היה לי פטיש" (If I Had a Hammer). הוא גם העלה לתודעת הציבור שירי עם כגון We Shall Overcome, Goodnight, Irene, ו-John Henry, שהם כיום חלק בלתי נפרד מאוצר המוזיקה האמריקנית.

הכל היה פוליטי

סיגר היה אמור להופיע בבית הספר הובר שבסן דייגו במאי 1960, והנהלת בית הספר דרשה שיחתום על התחייבות שהקונצרט לא ישמש לתעמולה קומוניסטית או לקריאה להפלת הממשל. הזמר, שהוגש נגדו באותה תקופה כתב אישום על שסירב להשיב על שאלות של ועדת הקונגרס אם יש לו קשרים קומוניסטיים, דחה את דרישת ההנהלה משום שרצה להביע את התנגדותו למקרתיזם.

"כדאי לזכור עד כמה היו אז האנשים היסטריים", אמר (יום ד', 11.2.09) סיגר לאי-פי. סיגר פרש מהמפלגה הקומוניסטית עוד בשנת 1949, אך נאלץ להופיע שנים לפרנסתו בבתי ספר ובאירועים קטנים משום שהיה רשום ברשימה השחורה של אוהדי הקומוניזם.

הלגיון האמריקני, ארגון ותיקי המלחמה הימני, גילה כי סיגר תכנן להופיע באודיטוריום של בית הספר הובר ולחץ על ההנהלה לבטל את ההופעה. "הייתי רגיל לדברים כאלה, בתקופה שאני נוהג לכנות 'שנות ה-50 המפוחדות'", נזכר סיגר. יומיים לפני הקונצרט הגישו עורכי הדין של הארגון לזכויות האזרח עתירה לבית משפט, וטענו כי זכויותיו של הזמר נפגעו משום שכבר היה בידיו חוזה חתום להופעה.

"הכל היה פוליטי", אמר לואי כץ, אחד משני עורכי הדין, בראיון לעיתון סן דייגו יוניון-טריביון. השופט קיבל את העתירה והוציא צו לקיום הקונצרט. סיגר הופיע, כמתוכנן, לפני קהל של 1,400 מעריצים.

פרס גראמי

חברת הנהלת בית הספר, קתרין נקמורה, שיזמה את החלטת ההתנצלות, סיפרה כי ראתה את סיגר בטלוויזיה שר לפני טקס ההשבעה של הנשיא ברק אובמה בחודש שעבר, והדבר נתן לה השראה לתקן את המעוות 49 שנה לאחר מעשה.

סיגר וברוס ספרינגסטין שרו את השיר "ארץ זו היא ארצכם" (This Land Is Your Land), שיר שכתב ידידו של סיגר, וודי גתרי, על מדרגות אנדרטת לינקולן.

ביום א' (8.2.09) זכה סיגר בפרס גראמי על אלבומו "בגיל 89", בקטגוריית אלבום שירי העם הטוב ביותר.