ראש הפקחים: עירק מחזיקה באנטרקס; יש הוכחות שעסקה בייצור נשק להשמדה המונית

מועצת הביטחון של האו"ם התכנסה ב-17:30 (שעון ישראל) בניו יורק לקבלת הדוח בעניין עירק מאת ראש צוות הפקחים, האנס בליקס, ויו"ר הסוכנות לאנרגיה אטומית, מוחמד אלבארדי.

בליקס תקף את השלטון העירקי, והאשימו כי פעל במקרים מסוימים לסיכול עבודת פקחי האו"ם.

הנקודות העירקיות בהן התרכז ראש צוות הפקחים בליקס: בגדד השלימה באי רצון עם עבודת הפקחים בתחומה; עירק עדיין שומרת על מאגרי נשק של חיידקי אנטרקס, והדוח שהעבירה בן אלפי העמודים אינו מכיל שום דבר חדש. בשורה התחתונה, בליקס דורש מהאו"ם ארכה של זמן להמשך עבודת הפקחים בעירק.

בליקס פתח את דבריו בתיאור היסטורי של ההתרחשויות ומצב הנשק בעירק: "אני מתחיל בתהליך שהחל ב-91', לאורך שמונה השנים הראשונות הופסקה עבודת הפקחים. ב-91' הוחלט לקרוא לעירק להפסיק לחלוטין את הפסקת הנשק להשמדה המונית, ולפעול תחת פיקוח של הארגונים הבינלאומיים. לאחר קבלת ההחלטות הללו הוטלו סנקציות על עירק, והוחלט כי הם יופסקו או יוסרו רק אם עירק תשתף פעולה באופן מלא עם כוחות הפיקוח.

לאורך כל התקופה קרא האו"ם לשלטון העירקי לפעול כדי לחדש את האמון שניתן בו על-ידי העולם כולו. נערכו בעיקר פגישות רבות ופעולות פיקוח שכללו גם סמינרים לאנשי ממשל עירקים על הדרך לפעול כדי לצמצם את הפעילות בתחום ייצור הנשק להשמדה המונית.

כתוצאה מהפעולות הושמדו יותר כלי נשק בעירק מאשר כמות כלי הנשק בתחום זה במהלך מלחמת המפרץ ב-91'. ב-96' הושמד מערך הייצור הגדול ביותר של עירק לנשק להשמדה המונית. נשאלת השאלה האם אחרי 98' המשיכה עירק לייצר נשק להשמדה המונית וכיצד עשתה זאת?

ב-91', שנה לאחר שהופסקו פעולות הפיקוח בעירק, הוחלט להסיר באופן חלקי את הסנקציות וזאת תחת לחץ של ארצות ערב וראשי האו"ם. ב-8.11.01 היתה דרישה שעירק תשתף פעולה. מרגע בו ניתנה לי האפשרות לנהל את הפעילות בתחום זה, ביקשתי לבחון את היקף הזמן שידרש לשם פיקוח בעירק.

נראה שעד כה הוחלט בעירק באופן עקרוני לשתף פעולה כדי להביא להשלמה של התהליך תוך שמירה על שלום. עירק שיתפה פעולה בתחום מתן אפשרות גישה למפקחים לאתרים, אותם נדרשו לבחון וכך נכללים תנועה במסוקים, כלי רכב יבשתיים, כניסה לאתרים צבאיים וכניסה לאתרים מדעיים.

שיתוף הפעולה נמשך עד הרגע שבו דרשו מעירק לשלוח מטוס ביון מתקדם שיצלם את השטח באזורים מסויימים, אליהם קשה להגיע. עירק סירבה להבטיח את ביטחונו של המטוס. למעט זאת, התעוררו מקרים נוספים בהם העירקים פעלו לסיכול פעילות הפקחים, כך קרה שהאזרחים הפריעו לפעולת הפקחים ושוטרים התנכלו להם גם-כן. במקרים מסוימים התלוננה עירק על פעולות פיקוח שבוצעו למרות שסוכמו מראש עם שלטונם.

לדעתנו, במקרים מסוימים ניתן היה לפעול באופן חופשי יותר ומוצלח יותר, לולא התערבה עירק והפריעה לפעולת הפיקוח. הפיקוח איננו בבחינת "משחק תופסת", לא התכוונו לבצע פעולות של הפתעה והפלה בפח.

ב-12.02 הכינה עירק תגובה של יותר מ-1000 עמודים להחלטות האו"ם בעניינה. קיווינו שעירק תציג תגובה לפעולותיה במניעת ייצור נשק להשמדה המונית. מבחינה מקצועית אנחנו יכולים לומר בפירוש, כי לא מצאנו בתגובתה של עירק עובדות חותכות למניעת יצור נשק כזה ולחיסולו.

רוב המסמך הוא בעצם חזרה שעירק הציגה בעבר לפקחים במהלך השנים. לא יכולנו למצוא בו בסיס אמיתי שיצביע על פעולת עירק לחיסול נשק. יש הוכחות חותכות לכך שעירק ביצעה במהלך השנים פעולות לתכנון וייצור נשק להשמדה המונית. מדובר בעיקר בנשק כימי. כמו-כן נמצאו הוכחות להימצאם של נשקים כימיים שהושארו באזור עירק בזמן מלחמת המפרץ ב-91'.

כבר פורסם בהרחבה נושא מציאתם של ראשי נפץ אשר נשאו או היו מתוכננים לנשוא חומרים כימיים ובונקר באזור בגדד. איננו יכולים לקבוע אם מדובר במקרה חד-פעמי או בקצה קרחון. בתחום הנשק הביולוגי, עירק טוענת שחיסלה בקיץ 91' את כל ראשי הנפץ והחומרים הביולוגיים שיצרה. אין בידינו עובדות מוצקות שמוכיחות שכך נעשה.

בנוסף, מדווח בליקס על מציאתם של מנועי טילים אשר יתכן ונועדו לשמש בעתיד להנעת כלי נשק להשמדה המונית. בליקס הדגיש, כי אחד האמצעים החשובים ביותר בעבודת הפקחים, היתה סדרת ראיונות עם עובדים לשעבר בתחום פיקוח הנשק של עירק. בליקס מעריך, כי מדובר ביותר מ-3500 איש. רשימה שעד היום, למרות דרישת האו"ם, לא הוצגה במלואה על-ידי עירק. לדבריו, במקרים מסוימים הופעלו לחצים כבדים על המרואיינים והם הופחדו כי אם יפגעו בעירק, יפגע המשטר בהם.

לאור זאת, דרש האו"ם בשנה שעברה לבצע את הראיונות בחדרים פרטיים וללא פיקוח של נציגים עירקיים. בליקס מעריך שאם ימשכו מאמצי הפיקוח יהוו הראיונות הכלי המרכזי באיסוף המידע הרלוונטי לגבי תוכניות עירק בתחום הנשק הכימי, הביולוגי והאטומי. לדבריו יש לדרוש מעירק לבצע ראיונות כאלה גם מחוץ לגבולותיה - כולל הטסה אל מחוץ לעירק של עדים רגישים.

יו"ר הסוכנות לאנרגיה אטומית, מוחמד אלבארדי, מסר בישיבת מועצת הביטחון של האו"ם בעניין עירק, כי נבדקו אתרים רבים בהם לכאורה יוצרו בעבר כלי נשק להשמדה המונית. לדבריו, בשני מקרים בולטים נמצאו הוכחות לקיום פעילות בתחום זה.

במקרה אחד, עליו מדווח אלבארדי, נמצאו מערכות לייצור נשק מבוססות על החומר HMX. מדובר בחומר המשמש בסיס לייצור נשק שלגביו הצהירו העירקיים כי שימש לכרייה בלבד. אלבארדי אמר כי כדי לקבוע אם העירקים דוברים אמת, יש להמשיך ולבחון את הנושא.

באתר אחר נמצאו שרידי מערכות שייתכן ששימשו בעבר חלק מתוכנית לייצור נשק אטומי. עם זאת, בדיקה מקיפה טרם הוכיחה אם מדובר במערכות פעילות או בחלקים של מערכות שאי אפשר להשתמש בהן בתחום זה. במקביל מסר כי הפקחים מצאו אלפי מסמכים המתארים תוכניות לפיתוח נשק אטומי ביולוגי וכימי.

ארה"ב ובריטניה בתגובה לדברים שהועלו בישיבה

ג'ון נגרופונט, נציג ארה"ב באו"ם, מסר בתגובה לדברים, כי ארה"ב מצפה ממועצת הביטחון של האו"ם להגיב בתקיפות לנתונים שהועלו בישיבת המועצה ולדרוש מעירק לפעול מיידית.

ג'רמי גרינסטוק, נציג בריטניה - החברה השניה בקואליציה המתגבשת לקראת התקפת עירק, מסר כי ממשלתו איננה מאמינה שהדיונים היום יניבו פירות אמיתיים. לדבריו, תאפשר בריטניה לאו"ם לבצע דיון מעמיק של כמה ימים בתוצאות הפיקוח בעירק.

נציג בריטניה באו"ם תקף חזיתית את בליקס, וטען כי מה שבליקס הגדיר "כשיתוף פעולה חלקי" לא מתקרב אפילו לרמת שיתוף הפעולה הנדרשת מעירק בשלב זה - 100 אחוז. בסיום דבריו אמר גרינסטוק, כי אם לא תשתנה רמת שיתוף הפעולה של עירק מיידית, לא יוותר לקואליציה אלא לפעול כדי להבטיח שהחלטת האו"ם, מספר 1441 תבוצע במלואה.