נהג שהורשע בנהיגה בגילופין: ביצעתי "נסיעה קלה"

חיים אורצקי ערער על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה באשקלון, מיום: 29.6.08, שהרשיע אותו לאחר שמיעת ראיות בעבירה של נהיגה בשכרות. על אורצקי נגזרו העונשים הבאים: 10 חודשי מאסר על תנאי ל-3 שנים, קנס בסך 2,500 שקל, פסילה בפועל ל-30 חודשים, ופסילה על תנאי ל-7 חודשים למשך 3 שנים.

אורצקי הורשע לאחר שנקבע שנהג ברכבו כשבדגימת אוויר נשוף שנערכה לו נמצאה כמות של 1,340 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף, כמות העולה פי 5 מעל המידה הקבועה בחוק.

בית משפט קמא התבקש להכריע האם אורצקי נהג ברכב והאם היה שיכור. אורצקי טען שלא נהג ברכב והרכב עמד בחניה כשפנה אליו השוטר. לטענתו, באותו ערב רב עם אשתו וירד לרכב מתוך כוונה לשהות בו עד שעות הבוקר, שתה ברכב וודקה, אך לא הזיז אותו ממקומו.

בית משפט קמא העדיף את גרסת השוטר שהעיד עדות אמינה ואובייקטיבית, לפיה הבחין באורצקי כשהוא מסיע את הרכב קדימה ואחורה ודחה את גרסת אורצקי שנשמעה בלתי מהימנה, מגמתית ושקרית כשטען בפני השוטר שלא שתה אלכוהול. בית משפט קמא ביסס את הקביעה שאורצקי היה שיכור לנוכח התרשמותו הישירה של השוטר מהתנהגותו ומממצאי בדיקת הינשוף שלא נסתרו.

בכתב הערעור טען אורצקי שבית משפט קמא שגה כשקבע שנהג ברכב. לדבריו, הרכב עמד בין שני כלי רכב ולכל היותר הוא ביצע נסיעה קלה לפנים ולאחור כדי להשלים את פעולת החניה. עוד טען, שבית משפט קמא שגה כשנתן משקל יתר לכך שאמר לשוטר שלא שתה. "לא היה נכון לתת משקל מכריע לדברים אלו לנוכח מצב שכרותי ולנוכח הבלבול וסערת הרגשות שליוו אותי כשנדרשתי לתת הסבר לשוטר. במקום לומר את האמת הפשוטה ששתיתי אבל לא נהגתי, אמרתי לשוטר שלא שתיתי ובכך טעיתי".

אורצקי הוסיף שהוטל עליו עונש חמור לאור העובדה שהוא אדם נורמטיבי, נטול הרשעות קודמות בעבירות של שכרות ובמשך 14 שנות נהיגה צבר רק שלוש עבירות מסוג ברירת קנס. "אני נהג שמקפיד לשמור על חוקי התנועה, והענישה המחמירה שהוטלה עלי שגויה וגורמת לפגיעה בפרנסתי".

בפסק דין שניתן בחודש שעבר, בהעדר הצדדים, דחתה השופטת רחל ברקאי את הערעור. "לאחר שחזרתי ועיינתי בטענות הצדדים ובתשתית הראייתית אשר באה בפני בית משפט קמא לרבות קביעותיו של בית משפט קמא, סבורה אנוכי כי לא נפלה כל שגגה בהכרעת דינו של בית משפט קמא עת הרשיע את המערער בעבירה של נהיגה בשכרות. כמפורט לעיל, בית משפט קמא ביסס את קביעתו בדבר פעולת הנהיגה על בסיס עדותו של השוטר אשר עיכב את המערער ואשר ראה אותו ממרחק קרוב נוסע עם הרכב קדימה ואחורה בנסיבות מחשידות. גם אם מדובר בנסיעה קצרה, עונות הנסיבות על הגדרת פעולת הנהיגה ברכב אשר עשייתה בנסיבות של מצב של שכרות עונה על הגדרת העבירה הנדונה. העדפת גרסתו של השוטר על פני הסבריו של המערער מנומקים ומבוססים כדבעי, ודרך הסקת המסקנות מבוססת באופן לוגי שאין להתערב בה. הלכה היא כי בית משפט של ערעור יימנע מלהתערב בקביעות עובדתיות של בית משפט קמא אלא אם כן מדובר בטעות מהותית וממשית בדרך הסקת המסקנות. לא זה המקרה".