בית המשפט פסק כי מעריב, עורכו דאז אמנון דנקנר וכן הכתבים עמי בן דוד, חנן שלאין, מנחם רהט ושמואל מיטלמן פרסמו לשון הרע נגד תושב מאחז גלעד איתי זר ועליהם לפצותו בסכום של 40 אלף שקלים. מדובר בהצגת זר כמי שתכנן לפגוע בכוחות הביטחון באמצעות שפיכת שמן רותח. השופט חגי ברנר קבע בין היתר כי הכתב בן דוד הסתמך בכתבה על דוח מודיעיני משטרתי בעניין מאחז אחד אלא שהוא "הדביק" אותו על מאחז אחר.
בית המשפט השלום בתל אביב הורה לעיתון מעריב לשלום 40 אלף שקלים לאיתי זר בגין השמצתו. התביעה מתייחסת לכתבה מיוני 2003 שכותרתה: "מחכים לחיילים עם שמן רותח". בכותרת המשנה נכתב בין השאר: "אנו ממליצים לכם לא להתקרב, יש כאן הפתעות מרחיקות לכת הזהירו יושבי המאחזים את כוחות הביטחון. על-פי מידע מודיעיני שהגיע למשטרה, המתנחלים בחוות גלעד מצוידים במכלי שמן, חומרי הדברה, רימוני עשן והלם ודוקרנים".
זר טען בתביעה כי נפגע ישירות מהפרסום כיון ששמו מוזכר בה וכי הוצמד לו תואר של "המנצח על מאות האנשים שהגיעו למקום" בהקשר לפעילות אסורה. מעריב טען מנגד, כי העובדה שבחווה היו מאות אנשים, מונעת את זיהויו של איתי זר כמי שנמנה בהכרח על חברי הקבוצה. עוד טען העיתון כי הוא חוסה תחת הגנת "אמת בפרסום".
כותרת מסמרת שיער
בהחלטה כתב השופט ברנר כי הנפגע הישיר מהכתבה הוא איתי זר. הכותרת: "מחכים לחיילים עם שמן רותח", היא כותרת "מסמרת שיער המתייחסת למי שמכונים 'המתנחלים בחוות גלעד' ומכאן שהיא מתייחסת גם לאיתי זר, במיוחד כאשר הוא מתואר כמנהיגם של המתנחלים. התנהגות כזו של הכנת שמן רותח מעוררת שאט נפש של ממש אצל האדם הסביר, שהרי לא יעלה על הדעת כי יהודים ישפכו שמן רותח אל אנשי כוחות הביטחון, והתנהגות כזו של אדם או קבוצה מעידה על שפל מוסרי שאין כדוגמתו...איתי זר מתואר בכתבה כמנהיגם של מאות אנשים שהגיעו לחווה ומכאן מתבקשת המסקנה שהוא אחראי על אותן הכנות פסולות".
השופט דחה טענת העיתון להגנת "אמת בפרסום" ו"תום לב" בפרסום בכתבה. לצורך ביסוס טענת אמת בפרסום יש להוכיח שמה שפורסם היה אמת, כתב השופט. הוא ציין כי בן דוד הצהיר שדבריו מבוססים על "מקור בכיר במשטרה" אשר הקריא לו "דוח מודיעין ממחוז משטרת ש"י", וכי הוא ראה במו עיניו את דוח המודיעין המלא והעתיק את תוכנו. "דא עקא", כתב השופט, "קצת קשה להאמין אבל מחקירתו הנגדית של בן דוד התברר כי חלק אצלו בלבול חמור: דוח המודיעין עליו ביסס את הכתבה התייחס בכלל למאחז אחר, גבעת יצהר היא 'הגבעה' הנזכרת במידע המודיעיני אותו ציטט ולא חוות גלעד. הכתבה 'הדביקה' איפוא לחוות גלעד מידע המתייחס בכלל למאחז אחר".
שמן רותח - פרי דמיון
בכך לא תמו "הטעויות" בכתבה. גם הכותרת שייחסה לזר וחבריו המתנה לחיילים עם "שמן רותח", ושהתבססה גם היא על הדוח המודיעיני, הייתה גם היא פרי דמיון,כתב השופט. לדבריו, "בדוח המודיעיני שעליו הושתת פרסום זה לא דובר כלל על שמן רותח, שניתן להבין מתוך הקשר הדברים כי הוא נועד להשפך על אנשי כוחות הביטחון, אלא על שמן שנועד לשפיכה על הכביש כדי לגרום להחלקת רכבים. אכן גם שימוש כזה בזמן הוא חמור מאד אך דומה כי איש לא יחלוק שחמור שבעתיים הוא לשפוך שמן רותח על גופם של אנשי כוחו הביטחון".
השופט מתח ביקורת על התנהלות בן דוד ש"בצר לו" טען כי המידע בדבר השמן הרותח נמסר ב"תדריכים בעל פה על-ידי אנשים שזהותם לא נמסרה". בשל חומרת הדיבה "הנתבעים לא היו רשאים להסתתר מאחורי דוברים אנונימיים אלא שומה היה עליהם לזמן אנשי משטרה כד לאמת את הטענה כי אכן זהו המידע שנמסר...בשים לב לכך שהדוח המודיעיני עליו התיימרו להסתמך, לא אמר את מה שפורסם בעתון...אם העיתון היה מדייק בציטוטיו מתוך הדוח המודיעיני, כך שברור היה לקוראים שהעיתון רק מביא דברים בשם אומרם ולא מביע את דעתו שלו באשר לנכונות המידע, ניחא, אך במקרה דנן העיתון הוסיף נופך משלו כדי להגביר את הסנסציה, השמן הרגיל שנזכר במידע המודיעיני הפך להיות שמן רותח".
העיתון לדברי השופט "שינה באופן דרמטי את תוכנו של המידע המודיעיני (המידע המתייחס לגבעת יצהר והכתבה מייחסת אותו לחוות גלעד). ניתן היה לצפות בשים לב לחומרת הפרסום שהעיתון יבדוק היטב את המידע בטרם פרסומו, ייצמד לדוח המידע המודיעיני שהיה סנסציוני דיו, ייזהר באופן ניסוח הכותרת ולא יכלול בכתבה נתונים שגויים בעליל".
החווה הוקמה כיד זכרון לאח הנרצח
השופט ציין כי עוגמת הנפש של איתי זר הועצמה בשל העובדה כי מדובר בחווה שהקים כ"יד זכרון לאחיו שנרצח, גלעד הי"ד שהיה בעצמו איש כוחות הביטחון ונפל במילוי תפקידו ולכן זיהוייה של החווה עם מי שמבקשים לפגוע באנשי כוחות הביטחון באמצעות שמן רותח, החריף את הפגיעה באיתי זר".
עוד התייחס השופט לטענת העיתון כי קיימת "חובה מוסרית או חברתית של העיתון לפרסם את דוח המידע המשטרתי". הוא כתב כי "ברור שחובה כזו יכולה להתייחס אך ורק לפרסום נכון ומדוייק של המידע ולא לפרסום השגוי שנעשה בפועל".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה