על פלורליזם ועל אקדמיה

מאמר המערכת של הארץ מיום 29 בינואר עוסק בהחלטת הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, לפיה עו"ד פנינה שרביט-ברוך תעביר כמתוכנן קורס במשפט בינלאומי בפקולטה. המאמר מכנה את תגובתי למבקרי ההחלטה הזו "מטעה" ואת הנימוק שהובא בשמי "דמגוגי".

במאמר עליו הסתמך מאמר המערכת - בו הובעה מחאתם של שני מרצים באוניברסיטת תל אביב - ציטט הכתב חלק מהתגובה שמסרתי לעיתון. בחלק שצוטט נכתב כי "מבלי להתייחס לעובדות הנטענות בכתבה, איני סבור כי על הפקולטה למשפטים לבחון ולהעריך את עמדותיהם המשפטיות, הפוליטיות והמוסריות של מוריה כל עוד אלו נמצאות במסגרת החוק ובמסגרת המקובל בחברה דמוקרטית. להיפך: הפקולטה משתדלת תמיד לחשוף את תלמידיה למגוון דעות והשקפות ומעודדת דיון אקדמי מושכל גם בשאלות שנויות במחלוקת." במשפט נוסף, שהושמט מהכתבה למרות שביקשתי שתגובתי תימסר במלואה, כתבתי ש"רשויות הפקולטה אינן מוסמכות ואינן מתאימות לבירור השאלות העובדתיות המתוארות בכתבה שעליה נסמך פרופ' גנז והסוגיות המשפטיות המורכבות שהן מעלות. כול עוד שאלות אלה לא התבררו, כפי שכידוע נעשה בימים אלה, אין מקום להסיק מסקנות."

אכן, בניגוד לכותב מאמר המערכת, אני נזהר מ"עריפת ראשים" בעקבות כתבות עיתונאיות; משפטי שדה כאלה אינם, אחרי הכול, דרכה של האקדמיה. נהפוך הוא: אקדמיה ראויה, ובמיוחד הפקולטה למשפטים שלנו, שמאמר המערכת מכנה, ובצדק, "חוד החנית של המחקר האקדמי המשפטי בישראל", משתדלת תמיד לחשוף את תלמידיה למורים הטובים ביותר שיש בנמצא, תוך התחשבות בתרומה האקדמית שלהם, ולא בהשתייכות המוסדית או בהשקפת העולם שלהם. לא פעם הותקפה הפקולטה מהימין, שכן במסדרונות הפקולטה יש (בניגוד למשתמע ממאמר המערכת) ייצוג הולם גם לדעות החולקות על אלה של עו"ד שרביט-ברוך. תשובתנו למתקפות אלה הייתה תמיד, וככול שהדברים תלויים בי תמשיך להיות, אותה תגובה נחושה: הפלורליזם הוא נשמת אפה של האקדמיה, חלק מהצדקת קיומה ומתפקידה החברתי החשוב.

במערכה החשובה על דמותה ודיוקנה של החברה הישראלית יש לנו אנשי האקדמיה תפקיד חשוב בטיפוחם של סטודנטים בעלי חשיבה אוטונומית וביקורתית. איננו חוששים מוויכוחים ומהשמעת דעות שונות. להיפך. אנו מעודדים אותם. אוניברסיטת תל אביב אימצה לאורך שנים מדיניות ליברלית מובהקת בתחום זה. היא אפשרה ומאפשרת הבעת עמדות שונות בתוך אולמות הלימוד, בהפגנות ומחאות על המדשאות של הקמפוס ובכיכר שבשערי האוניברסיטה. מדיניותנו מעוררת לא פעם ביקורת. עבור אחדים אנו ליברלים מדי. עבור אחרים אין אנו מספיק ליברלים. כך או כך, לאוניברסיטה מדיניות ברורה והיא אינה מתכוונת להיכנע ללחצים מכיוון כזה או אחר.

מאמר המערכת מוסיף ומציין שנוכח מעמדה מוטלת על הפקולטה למשפטים אחריות אקדמית וציבורית לדיון מעמיק ויסודי במותר ואסור בלחימה. לכך אני כמובן מסכים. את תפקידה זה ממלאת ותמלא הפקולטה ברצינות, תוך התייחסות לעובדות בדוקות ותוך שימוש מושכל בכלים האקדמיים המצויים ברשותה. קיימנו ונקיים דיונים וכנסים בנושא. בדיונים הללו נקפיד לשמוע את מגוון הדעות, הן של אלה שיושבים במגדל השן, והן של אלה המתמודדים עם הדילמות הקשות בזמן אמת ומוכנים לחשוף את שיקוליהם לבדיקה אקדמית מקצועית בדיעבד.

דווקא בשל האחריות האקדמית והציבורית של הפקולטה, איננו יכולים לאמץ את הקביעות המשפטיות הנחרצות והנמהרות המופיעות במאמר המערכת של הארץ. במיוחד אמור הדבר לגבי הטענה, שלצערי היא הדמגוגית, לפיה קביעות אלה מצדיקות את ביטול העסקתה של עו"ד שרביט-ברוך.