הפרקליטות: ביהמ"ש שותף להונאת האישה החוקית

המדינה דורשת מהעליון לבטל החלטה שהתירה לגבר נשוי ולמאהבת שלו לעבור טיפולי הפריה חוץ גופית ללא יידוע אשתו החוקית. ההחלטה לטענת המדינה, מהווה הפרת כללי הצדק הטבעי של זכות הטיעון.

הפרקליטות הגישה (יום ד', 27.1.09) ערעור לעליון על פסק דין שקבע כי גבר נשוי והמאהבת שלו זכאים לבצע טיפולי הפריה חוץ גופית, ללא הצורך ליידע את אשתו על המהלך. מדובר באישה בת כ-45 שאינה יכולה להרות אלא באמצעות טיפולי הפריה חוץ גופית. היא הגישה בקשה לבית המשפט להתיר לה הפריה מזרעו של מאהבה, גבר נשוי אשר מתגורר עם אשתו. השניים ציינו כי אם יצטרכו ליידע את האישה על בקשתם, הם יחזרו בהם מהתביעה.

האישה אינה דרושה לצורך ההכרעה

בית המשפט המחוזי פסק כי זכותה של המאהבת לטיפולי הפריה חוץ גופית מזרע המאהב וזאת "ללא צורך ביידועה או בצירופה לדיון של אשתו". השופט יהונתן עדיאל קבע כי "האישה [החוקית, ר.א.] אינה אדם שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתביעה". יתרה מכך, הוא אף קבע כי התקנה בתקנות ההפריה העוסקת בכך בטלה והותקנה בחוסר סמכות.

כאמור, המדינה הגישה ערעור לעליון בדרישה לבטל את פסק הדין ולקבוע כי "בעת הדיון בבקשה להפריית אישה מגבר הנשוי לאחרת, על בית המשפט לשמוע את עמדתה של האישה לה נשוי הגבר בטרם יאשר ביצוע ההפריה". לטענת המדינה יש חשיבות כי בית המשפט העליון יפסוק בסוגייה מאחר שבבתי משפט מחוזיים מתקבלות החלטות סותרות. עוד ציינה המדינה כי "משרד הבריאות שוקד בימים אלו על גיבוש הסדר חקיקתי חדש במסגרתו יוסדר התחום הרגיש והסבוך של הפריה חוץ גופית בישראל".

זכותו של בעל הדין לומר דברו

בערעור הציגו באות-כוח המדינה, מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה ד"ר חיה זנדברג ועו"ד רות רורדין, שורה של טענות באשר להתנהלותו המוטעית, לטעמן, של בית המשפט. בראש ובראשונה - טעה כי לא ייחס משקל ראוי לכך ש"זכות הטיעון היא מכללי הצדק הטבעי העומדים בבסיס מערכת המשפט וכן כי הכריע בסוגייה מוסרית וערכית מהמעלה הראשונה בלי לאפשר לכל הנוגעים בדבר לטעון בפניו".

לטענתן, בית המשפט דחה "עמדה ערכית" של המדינה בנוגע לזכויותיה של האישה החוקית, אך בכך קבע הוא בעצמו "קביעות ערכיות", בהן הקביעה כי אם לא תתקבל החלטה בנושא "תחום ההפריה החוץ גופית מגבר נשוי, ייוותר במצב של אי-בהירות, פרוץ ובלתי מוסדר". בית המשפט לטענתן נכנס גם בנעלי האישה "עת שהעלה הוא טיעונים במקום בעל דין מעוניין שעה שהיה ראוי שבעל הדין עצמו יאמר את דברו וזכויותיו לא תוכרענה במחשכים וללא ידיעתו".

בית המשפט משתתף בהולכת שולל

יתרה מכך, בית המשפט "עשה יד אחת" עם הגבר והמאהבת שלו בהסתרת קיומו של ההליך מאשתו של הגבר. לטענת המדינה, ללא שמיעת האישה, מאלץ בית המשפט את המאהבת להשתתף ב"הולכת שולל" של האישה על-ידי בעלה.

המדינה "אינה מעוניינת לתת יד לפעולת הגבר והמאהבת המתבצעת במחשכים, ואף בסייעה לפעולה זו נוקטת היא עמדה ערכית אשר יכול ויהיו לה תוצאות משפטיות נגד המאהבת בחשיפה לתביעות ולטענות מצד אשתו של תורם הזרע".

עוד נטען, כי ללא שמיעת האישה, לא ניתן לדעת אם אין המדובר בסיטואציה שבה הגבר מעגן את אשתו "ובד בבד מקבל אישור ממשרד הבריאות או מבית המשפט להביא ילד לעולם עם אישה אחרת זולת אשתו". הכרעת בית המשפט המחוזי להתיר את ההפריה ללא הסכמת האישה מהווה לטענת המדינה, אפליה, שכן הסכמת הבעל נדרשת במקרה הפוך.

הפרקליטות ביקשה מהעליון לקבל את הערעור "ולהעמיד את ההלכה על מכונה", ולקבוע כי "בעת הדיון בבקשה להפריית אישה מגבר נשוי לאחרת, שומה על בית המשפט לשמוע את עמדת האישה לה נשוי בטרם יאשר ביצוע ההפריה".