"מצבה הפיננסי של מפלגת העבודה קשה ביותר, ולמעשה, מאיים על המשך קיומה" - כך נטען בבקשה לבית משפט שהגישה קרן ברל כצנלסון שבשליטת המפלגה. לבקשה הצטרפה מפלגת העבודה עצמה. כחלק מההליך המשפטי מבקשות השתיים לאשר למפלגה לקבל ערבויות ובטוחות מהקרן לצורך נטילת הלוואה בסכום של כ-10 מיליון שקל מבנק הפועלים. ההלוואה מיועדת למימון הוצאות המפלגה במערכת הבחירות.
"העמדת הערבות באופן מיידי נדרשת כדי לאפשר למפלגה להיערך ולתפקד כראוי בתקופת הבחירות, לרבות הצורך במיצוי ובמימוש מלוא הפוטנציאל האלקטורלי של המפלגה", כך טוענת העבודה בהודעה שנמסרה לבית המשפט המחוזי בפתח תקוה לקראת הדיון בבקשה, שהתקיים ביום חמישי בפני השופטת הילה גרסטל.
קרן ברל כצנלסון היא חברה לתועלת הציבור הרשומה אצל רשם ההקדשות שבמשרד המשפטים, שהוקמה ב-1947. 92% ממניות היסוד שלה ו-100% ממניותיה הרגילות מוחזקות בידי מפלגת העבודה.
בבקשה טוענת הקרן, המיוצגת על ידי עו"ד אהרון שפרבר, כי הסיבה היחידה שבעטיה נדרש האישור מבית המשפט לעסקה היא שמדובר בעסקה חריגה בין חברה לתועלת הציבור לבין בעל מניות בה - המצריכה אישור בית המשפט, לפי חוק החברות.
עם זאת, הקרן מבהירה כי מדובר בעסקה בתנאים מסחריים רגילים, ולא בטובת הנאה כלשהי הניתנת על ידי הקרן למפלגה. בתמורה להעמדת הערבות והבטוחות להלוואה, נטען, תשלם המפלגה לקרן פרמיה בשיעור 4% מגובה יתרת ההלוואה הממוצעת לכל רבעון שבגינו יבוצע התשלום.
המפלגה הצטרפה לבקשה והבהירה בהודעה מטעמה, באמצעות עורכי הדין רם כספי וירון קוכמן, כי כשיגיע מועד פירעון קרן ההלוואה, היא מתכננת להחזיר את הקרן באמצעות תזרים הכספים השוטף של המפלגה או על ידי מימוש נכסי חברת בית ארלוזורוב, שגם היא בשליטת המפלגה.
העבודה מציינת כי לחברת בית ארלוזורוב נכסי מקרקעין רבים ששוויים מוערך על ידי שמאים ביותר מ-120 מיליון שקל (ברוטו). מההודעה עולה כי חלק מנכסי בית ארלוזורוב משועבדים לטובת חוב של המפלגה כלפי בנק הפועלים בסכום של כ-50 מיליון שקל, וכי המפלגה נערכת למימוש רבים מנכסי בית ארלוזורוב.
רשם ההקדשות מתנגד לבקשה. לטענת הרשם, המיוצג על ידי עו"ד אפרת ברנד, עריכת העסקה נגועה בניגוד עניינים מובהק של מפלגת העבודה, שהעסקה נועדה להיטיב עמה תוך פגיעה באינטרס של הקרן. בנוסף, לטענתו, מדובר בחלוקת רווחים אסורה. לפי הרשם, המטרה המוצהרת של העסקה - לסייע למפלגת העבודה במצבה הקשה - נוגדת את מטרות הקרן וחותרת תחת עצם קיומה של החברה כחברה לתועלת הציבור.
הרשם טוען גם כי לא מדובר בעסקה בתנאים מסחריים סבירים, אלא בסטייה ניכרת מתנאי שוק רגילים. העסקה, נטען, יוצרת סיכון משמעותי לנכסי הקרן וכן לכספי הציבור שקיבלה הקרן להגשמת מטרותיה.
על כך משיבה העבודה כי העמדת הערבות היא מטרה שעולה בקנה אחד עם מטרות הקרן, שכן טובתה של המפלגה היא טובת הקרן. המפלגה גם טוענת כי התנאים המסחריים להעמדת הערבות עולים בקנה אחד עם דרישות מבקר המדינה, שהודיע למפלגה כי אינו מתנגד להעמדת הערבות. השופטת גרסטל אמורה להכריע בקרוב במחלוקת.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה