חברות יחויבו להגביר השקיפות על האג"ח שלהן

ועדת הכספים אימצה (יום ד', 21.1.09) את הצעת רשות ניירות ערך ואישרה תקנות המרחיבות באופן ניכר את חובות הגילוי של חברות המנפיקות אגרות חוב. התקנות יהפכו את אגרות החוב לשקופות מאי פעם בכל הנוגע למידע עליהן המתפרסם לציבור.

התקנות שאושרו היום בכנסת קובעות כי מעתה והלאה, תפרסם החברה המנפיקה טבלה שתרכז את נתוני כל סדרות האג"ח שהנפיקה, כולל מועדי הפירעון, שיעורי הריבית, זכויות ההמרה, השווי ההוגן של ההתחייבויות, יחס ההמרה, פרטים בדבר הנאמן ועוד. כמו-כן, תודיע החברה שעמדה במהלך תקופת הדוח בהתחייבויות ובתנאים שאותם הבטיחה למחזיקי האג"ח, כולל רישום השעבודים לטובת המחזיקים, דיווח אם במהלך התקופה הרלוונטית התרחשו אירועים שהיוו עילה להעמדה לפירעון מיידי, רמת החשיפה של החברה בעקבות אירועים כאלה, הפעולות שביצע הנאמן כדי להתמודד עם סיכון לאי-החזרת האג"ח.

בנוסף, יהיה על מנפיקות האג"ח לפרסם פרטים על הנכסים ששועבדו לטובת המחזיקים ולגלות למחזיקים אודות הערכות שווי שקיימות בחברה. דיווח זה יתקיים בשני מישורים: אם יהיה בידי החברה באותו מועד הערכת שווי ששימשה לצורך קביעת ערכם של נכסים משועבדים בדוחות הכספיים שלה, יהיה עליה לצרף אותה לדוחות עצמם. גם במקרה בו החברה בוחרת להזמין הערכת שווי עבור נכס שבכוונתה לשעבד יהיה עליה לפרסם אותה במלואה, אבל בנסיבות אלה יהיה עליה גם לעדכן את הערכת השווי.

יו"ר הרשות, זוהר גושן, אמר בדיון כי "הפכנו את שוק האג"ח לשקוף מאי פעם. מחזיקי האג"ח יוכלו עתה לקבל החלטה טובה יותר באשר להשקעה במכשיר הפיננסי החשוב הזה - דבר שהוא קריטי במיוחד בתקופת משבר".

שוק האג"ח הלא-ממשלתי הסחיר: 280 מיליארד שקל

שוק האג"ח הוא בעל חשיבות גדולה כאלטרנטיבה לאשראי הבנקאי. היקף שוק האג"ח הלא-ממשלתי הסחיר נאמד כיום בכ-280 מיליארד שקל. בשנת 2009 צפויות החברות המנפיקות לפרוע אג"ח בהיקף של 20 מיליארד שקלים, ובשנת 2010 - 24 מיליארד שקלים.

כיום אין בחוק ובתקנות דרישות גילוי מספקות למתן מידע ייחודי וחיוני למשקיעים באגרות החוב של החברה המנפיקה, וחברה אינה נדרשת לפרט בדוחות הכספיים שלה נתונים עדכניים לגבי סדרות האג"ח שהנפיקה. כמו-כן, אין חובה לדווח בדוחות השנתיים והתקופתיים על פעולות שונות שביצעו החברה או הנאמן בקשר עם אגרות החוב, וחובת הדיווח בגין פעולות אלה נגזרת מחובתה הכללית של החברה לדווח על כל פרט חשוב למשקיע סביר.

בשל משבר האשראי העולמי, שהוא בעל השפעה רבה על יכולת החברות לעמוד בהתחייבויותיהן, נוצרה חשיבות רבה להגברת השקיפות לטובת מחזיקי אגרות החוב מקרב הציבור. לפיכך, הציעה הרשות להרחיב את הגילוי בעניינים החשובים להערכת סיכון החוב.

לראשונה: פרסום תזרים מזומנים חזוי

בנוסף, עיגנה הכנסת בתקנות את הדרישה שפרסמה הרשות עם פרוץ המשבר לפרסום תזרים מזומנים חזוי. דרישה זו, שהיא ייחודית לישראל, מחייבת את החברה לדווח במסגרת דוח הדירקטוריון שלה את המקורות הכספיים שמהם היא צפויה לפרוע את התחייבויותיה במהלך השנתיים שלאחר מועד הדוח התקופתי. דיווח זה יחייב את הדירקטוריון לדון במצב האג"ח של החברה. יהיה עליו לבחון האם מתקיימים סימני אזהרה שמעידים על האפשרות שהחברה תיקלע לקושי לעמוד בהתחייבויות. לאחר בחינת המצב יהיו בידי הדירקטוריון שתי אפשרויות: האחת, להורות על פרסום תזרים המזומנים עם ההסברים המתחייבים; השנייה, שלאחר הבחינה הגיע למסקנה כי אין חשש סביר שהחברה לא תעמוד בהתחייבויותיה. במצב כזה, הדירקטוריון יידרש לפרט את הבדיקות שביצע ולהסבירן.

התקנות קובעות חובת צירוף דוח תזרים מזומנים גם לגבי דוח רבעוני. דהיינו, בכל מועד דוח - רבעוני או שנתי - על הדירקטוריון לדון ולבחון את נושא סימני האזהרה בצירוף תזרים המזומנים. כמו-כן הוא צריך לתת גילוי או שינוי או חידוש מהותי שחל ביחס לרבעון הקודם, ביחס לכל הגילוי שהוא נדרש לתת בדוח השנתי.