השופטת: ראש מועצת גלבוע ניצל מעמדו להשפיל

ראש מועצת גלבוע דני עטר ישלם למבקרת הפנים יעל אשל פיצוי בגובה 50 אלף שקלים בגין הוצאת לשון הרע. בית המשפט בנצרת קבע (יום ה', 15.1.09) כי התבטאויותיו כלפיה במהלך ישיבת מליאה, ועדת ביקורת וכן תיעוד בפרוטוקולים, היוו הוצאת לשון הרע.

מדובר בהתבטאויות שבהן טען עטר כי אשל "פרובוקטורית", ו"מועלת בתפקידה ומנצלת לרעה את מעמדה כמבקרת פנים, עושה במידע שברשותה שימוש לצרכים פוליטיים ואף נוטלת כספים שלא כדין". בישיבת הביקורת טען עטר כי "מי שנוקט בדרכיה של אשל אינו מתכוון באמת לעבוד, וכי פנתה עוד בטרם ישיבת המליאה שדנה בדוחות ועדת הביקורת לעיתון, ולראיה, הדוחות פורסמו יום לאחר הישיבה, כאשר ידוע שמערכות העיתונים נסגרו כבר יומיים קודם לכן. עוד טען כי אשל אינה מתכוונת לעבוד, וכי היא מקבלת שכר ללא כל תמורה, וכל רצונה הוא להמשיך ולקבל כסף בלא לעבוד".

שופטת בית משפט השלום בנצרת, לילי יונג גופר, כתבה בהחלטה כי הדברים נאמרו בפורום נרחב הכולל מלבד חברי המליאה וחברי ועדת ביקורת, את חברי המועצה, קצין המחוז במשרד הפנים והיועצת המשפטית, אשר מהווים "גורם עקיף המפקח על התובעת ועל תפקודה, ומשכך היה בדברים אלו משום פגיעה בשמה הטוב, במעמדה ובכבודה בעיני החברה".

החומרה בדברי עטר נובעת מהעובדה כי "היה מודע לכך שתפקידו כראש מועצה מקנה נופך של אמינות לדבריו, עוד בטרם אלו נבדקו לאשורם, וחרף זאת, אמר דברים קשים ביותר, שיש בהם כדי לפגוע באשל ולהשפיל אותה בעיני המשתתפים או לשימה ללעג או לבוז בעיניהם. עטר אף האשים את אשל בביצוע עבירה, עת טען כי לוקחת היא כספים שלא כדין (לטענתו קיבלה אשל שכר הנוגד את הוראות ההסכמים הקיבוציים והחוק, וכי אגף השכר שוקל מתן הוראה למועצה לתבוע השבת סכומים אלו) ובכך יכול היה לפגוע בעסקה ובמשלח ידה, ובהיותה רואת חשבון, כאשר למוניטין ולשמה קיימים חשיבות רבה".

מרכיב שהגדיל את הנזק, תיעוד דברי עטר בפרוטוקולים. לדברי השופטת, "פרוטוקולי ישיבת המליאה וישיבת הביקורת פתוחים לעיונו של הציבור, וכי בתוך הקהילה בה פועלים - ואף חיים - התובעת - המבקרת, והנתבע - ראש המועצה, מקבלים הדברים תפוצה מהירה ונרחבת, שאף אם לא הוכח כי גרמו לתובעת נזק ממון, אין ספק כי היה בהם כדי לגרום לה לעוגמת נפש רבה, לביזוי ולהשפלה בקרב בני קהילתה הן מבחינה אישית והן מבחינה מקצועית".

שני פרמטרים נוספים בחיובו לפצות את אשל, העובדה כי "בחר לנהל הליך משפטי שלם שבמהלכו פעל להראות כי אשל פעלה שלא כדין, תוך הטלת האשמות שונות, וזאת למרות שבמהלך המשפט הובאו ראיות מצידה השומטות כליל את הבסיס לטענותיו". כמו-כן, סירובו להתנצל בפניה למרות ששתי ערכאות, בית משפט השלום והמחוזי אישרו כי בדבריו אין אמת.