אין סטיה מסמכויות - "אף לא כזית". בית המשפט זיכה (יום ג', 13.1.09) מאשמת החזקה אסורה של סכין, אדם שבכיסו נערך חיפוש לא חוקי. מדובר בחיפוש שבסופו נמצאה סכין בכיסו של אדם שהלך לתומו ברחוב תל אביבי.השופט דן מור קבע כי החיפוש נערך ללא סמכות ולפיכך מדובר בראייה פסולה.
הזיכוי מתייחס לאירוע מלפני כשנה, כשאברהם בן חיים, הלך לתומו בשעה 8:15 בבוקר ברחוב נווה שאנן בתל אביב. באותה עת סיירו במקום שלושה שוטרים חמושים ברובי M16 . כשהבחינו השלושה בנאשם "ניגשו אליו ודרשו ממנו להזדהות. הוא הציג בפניהם את תעודת הזהות שלו...הנאשם נמצא כ'לא דרוש'". עוד עלה כי לנאשם יש "רישום פלילי כלשהו". בשלב זה הורה השוטר טל חדד לבן חיים "להוציא את דבריו מהכיסים שבמכנסיו". בין היתר נמצאה בכיסו סכין. "השוטרים תפסו את הסכין, סימנוה והידוע לבן חיים כי הוא מעוכב בגין החזקת פגיון. בן חיים הובל לתחנת המשטרה". הוגש נגדו אישום על החזקת סכין ללא שהיה בידו להוכיח "שהחזקת הסכין הייתה למטרה כשרה".
כאמור בית המשפט זיכה אותו מאשמה. השופט דן מור קבע כי לשוטר לא הייתה סיבה לחשוב כי בן חיים ביצע או מבצע עבירה כלשהי או שהוא נושא על גופו חפץ האסור בנשיאה. בסך-הכל בן חיים "הלך לתומו ברחוב נווה שאנן בתל אביב בשעה 8:15 לערך, ביום חול, כשלהליכתו זו לא נוספו כל נסיבות אשר עשויות ליצור חשד כלשהו למעורבות בעבירה".
חוק הגנת הפרטיות אוסר הטרדה, הוסיף השופט, "החיפוש בכליו של אדם בהלכו לתומו ברחוב מהווה ללא ספק הטרדה...חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול מלשמש ראיה בבית המשפט".
השופט דחה טענת השוטר כי החיפוש נערך ב"הסכמת" בן חיים. "הדעת נותנת כי החשוד כלל אינו מודע לזכותו לסרב. השוטר אינו מודיע לחשוד כי הוא רשאי לעשות עליו חיפוש רק בהסכמתו וכי לחשוד זכות סירוב". בסיטואציה כזו שבה "החשוד נעצר על-ידי שלושה שוטרים במדים הנושאים על גופם כלי נשק והשוטר מורה לחשוד להוציא את כל אשר בכיסיו", התביעה "אינה יכולה לבסס טענת הסכמה כביכול".
חזקה היא, כי "אילו ידע בן חיים שזכותו לסרב לחיפוש, החיפוש כלל לא היה נערך", כתב השופט. "ההסכמה" של בן חיים כלל לא נתבקשה ממנו עובר לחיפוש, אלא רק "הובנה בדיעבד מעצם אי התנגדות הנאשם לחיפוש. על כן אין בטענה ההסכמה כביכול כדי להכשיר את השרץ - החיפוש חסר הסמכות".
מדובר לדברי השופט בראייה שהושגה באמצעי פסול, חיפוש ללא סמכות, לפיכך מדובר בעקרון "פירות העץ המורעל" אשר התקבלה לפחות באופן חלקי כ"דוקטורינת הפסילה הפסיקתית" בדין הישראלי.
אין מדובר ב"הפרה טכנית קלת ערך של כללי החוק אלא בפגיעה ממשית הפוגעת באופן משמעותי בזכויות הנאשם", נכתב בהחלטה. "במדינה דמוקרטית תחת עקרון שלטון החוק, איש משטרה אינו זכאי לסטות מהסמכויות המוקנות לו, אף לא כזית, זכותו של האזרח היא לפרטיות ולחופש חיפוש בלתי חוקי. גם אם השוטר חדד פעל בתום לב ובהבנה מוטעית לגבי סמכויותיו, אין בכך כדי לשנות דבר. התנהגותו מהווה פגיעה בזכויות הנאשם".
השופט ציין כי החליט לפסול את הראיה בין היתר בשל שיקולי "עשיית צדק במובנה הרחב", זאת על-רקע "טעויות חוזרות ונשנות" של אנשי משטרה "בהבנת סמכויותיהם, תוך פגיעה חוזרת ונשנית בזכויות האזרח ובזכותו לפרטיות".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה