השופט: מאיר אברג'ל ישוחרר למעצר בית

בית המשפט המחוזי בירושלים הורה (יום א', 11.1.09) לשחרר לחלופת מעצר את מאיר אברג'ל, מבכירי ארגון הפשע של האחים יצחק ומאיר אברג'יל. זאת עד להכרעה בשאלת הסגרתו לארה"ב. השופט יעקב צבן קבע כי התשתית הראייתית בעניינו של אברג'ל "אינה איתנה דיה".

מדובר בראיות כי היה מעורב ב"עבירות בפרשת הלבנת הון, סחיטה ואיומים וכן חשד כי עמד בראש ארגון פשיעה". בין היתר נטען כי סחט ואיים לכאורה על אנשי עסקים בארה"ב, אשר קיבלו הלוואות במסגרת הלבנת כספי מעילה בבנק למסחר (פרשת אתי אלון).

באי-כוחו של מאיר אברג'ל, עוה"ד פלדמן, נהרי ועמירם טענו כי ראיותיה של התביעה "הן הצהרות כלליות הבונות מגדל קלפים חסר בסיס, שכן אין בדל ראיה על ארגון פשיעה, היררכיה או מתן הוראות וניהול". מאיר אברג'ל לטענתם "לא איים אלא עסק בגביית כספי הלוואות שצריך ומותר לגבותם. בחלק מהליכי הגביה היו אולי איומים, אך לא אלימות. מאיר שוחח בטלפון על הליכי גבייה לגיטימיים, כמו עיקול בית ומכירתו". עוד טענו כי חוק מאבק בארגוני פשיעה נכנס לתוקף בישראל ביום 17.6.2003, ואילו "עיקר מעשי העבירה המיוחסים היו לפני מועד זה ועל-כן אין פליליות כפולה".

כאמור השופט יעקב צבן קבע כי יש לשחרר את מאיר אברג'ל למעצר בית בתנאים מגבילים, למרות החשש כי יימלט. זאת בשל העובדה כי התשתית הראייתית של מאיר אברג'ל "אינה איתנה דיה".

השופט קבע כי מאיר אברג'ל ישהה במעצר בית מלא עם איזוק אלקטרוני. כמו-כן עליו להציע מקום מתאים עם שני מפקחים לפחות במשך כל שעות היממה. הוא נדרש להפקדה כספית במזומן בסך 750,000 שקלים, ערבות עצמית ע"ס 500,000 שקלים, ערבות צד ג' של שני אנשים בעלי מקום עבודה קבוע ומקום מגורים קבוע בישראל ע"ס 250,000 שקלים כל אחד. כמו-כן נדרש להפקיד את דרכונו.

אחיו יצחק אברג'ל יישאר במעצר עד תום ההליכים. השופט כתב כי העבירות בהן היה יצחק אברג'ל, ראש ארגון הפשע, מעורב לכאורה הן "רצח או סיוע לו, הלבנת הון, סחיטה ואיומים, עמידה בראש ארגון פשיעה וכן חשד למעורבות בעסקת סמים. ליצחק אברג'ל עבר פלילי משמעותי מאוד בעבירות סמים, אלימות, שוד וקטילת אדם והוא ישב שנים רבות בכלא.

"נוכח נתונים אלה קיימת עילת מעצר בשל מסוכנות וחשש להמלטות, ואין מקום לחלופת מעצר".

בעקבות בקשת התביעה, עיכב בית המשפט את ביצוע שחרורו למעצר בית של מאיר אברג'ל למשך יומיים.

בנוסף השופט הורה לתביעה למסור לידי החשודים את בקשת ההסגרה וליבת חומר הראיות מתורגמים לעברית. הוא ציין כי "בסעיף 6 לפרוטוקול המתקן לאמנת ההסגרה בין ישראל לארה"ב נקבע כי הבקשה והמסמכים האחרים המוגשים על-ידי הצד המבקש, בעניננו ארה"ב, יתורגמו לשפת הצד המבוקש, ולענייננו לעברית, אלא אם הוסכם אחרת".

בדיון דחה השופט את טענת התביעה כי לתרגום יש "השלכות רוחב והערמת קשיים בהתמודדות עם העבריינות, וכן כי עניין התרגום הוא עניין שבין המדינות ולא עניינם של הנאשמים או החשודים".

"אני מתקשה לקבל עמדה זו", כתב השופט. "הכלל הוא שיש לתרגם. החריג הינו שניתן להסכים אחרת. חריג כזה ראוי שיהיה ברור, מפורש וכתוב. אומנם מדובר בהכבדה, ובוודאי במקרה הנדון לפנינו, בו כמות חומר הראיות הינה גדולה מאוד. במקרים כאלה אפשר לתרגם את הבקשה וליבת חומר הראיות. מכל מקום, כאמור, דברים אלה הם למעלה מן הדרוש, ובבוא העת, יהיה מקום לדיון מלא ומסודר בכל הטענות הקשורות לנושא, לרבות השלכות רוחב והשפעתן על זכויות הנאשמים".

צילום: האח יצחק. ישאר במעצר [צילום: פלאש 90]