הרב עובדיה יוסף ינותח היום בגבו

אחר-הצהריים (יום א', 11.1.09) צפוי הרב עובדיה יוסף לעבור ניתוח משמעותי בגבו. את מנהיגה הרוחני של שס ינתחו טובי הרופאים, ולטובת העניין אף גויסו רופאים מומחים מחו"ל.

בה-בעת שיתבצע הניתוח בבית חולים הדסה עין כרם, יתקיימו תפילות לשלומו בריכוזי החרדים הספרדים. התפילות המרכזיות תהיינה אמירת סליחות וקריאת תהלים מול ביתו שברחוב הקבלן בירושלים, ותפילה המונית ברחבת הכותל המערבי של ילדי תלמודי התורה מרשת מעיין החינוך התורני.

התנגדות לניתוח

במהלך השבת חש הרב עובדיה יוסף ברע, ובמוצאי שבת לא היה מסוגל למסור את שיעורו השבועי בבית כנסת היזדים בשכונת הבוכרים. במקומו נשא דברים בנו הרב דוד יוסף.

בסביבתו של הרב קיימת התנגדות לביצוע הניתוח, שכן למרות שמדובר בניתוח אורתופדי פשוט יחסית לתיקון חוליה, מדובר בניתוח מסוכן לאדם בגילו (89) ובמצבו. במהלך השנתיים האחרונות חלה כמה פעמים, ואף אושפז למשך יממה בבית חולים בנהריה בשל אירוע לבבי שבו לקה בדרך לעצרת התעוררות. לפני כשלושה חודשים נפל, נחבל בצלעותיו, ומאז הוא נתמך באנשי ביתו.

הייסורים רוכזו במקום אחד

הרב עובדיה יוסף מתעקש לעבור את הניתוח מאחר שכאבי התופת אותם הוא חווה אינם מאפשרים לו ללמוד, ולימוד תורה הוא כל חייו. על גודל ייסוריו ניתן ללמוד ממאמר המערכת שפורסם בשבועון שס "יום ליום":

"כאבי העם כולו וייסוריו רוכזו במקום אחד ומיוחד, הם נישאו בגבורה על כתפיו של אדם אחד. יחיד שמסר נפשו וכבודו ונשא את משא העם הזה ביובל השנים האחרונות, כאשר ישא האומן את היונק. הוא טרח את טרחתם, שמע את טרוניותיהם, קרבם אל לבו, אימצם אל חיקו הגדול, הנחם והדריכם בדרך ישרה מבעד לחתחתים ואישי מרעים אשר מקרוב ומרחוק באו. יום ליום הביע אומר בדעת תורה מוצקה ולילה לילה חיווה דעת, היה למאור ישראל כצאת השמש בגבורתו כשאינו נושא פני איש למען טובת עמו בבת עינו. שמה גם רוכזו לאחרונה כאבי העם ויגונותיו.

"אכן נפל דבר בישראל, לאחרונה מרן מאור ישראל שליט"א שרוי בצער גדול, מדובר בסבל וייסורים קשים מאוד שאינם דבר שבשגרה כלל וכלל. ואנחנו, לא קראנו צום ועצרה על כך, לא כופפנו גבינו ולא הלכנו שחי, לא זלגו עינינו דמעות ולא לבשנו שק ואפר. כי הורגלנו שהאב הגדול נושא הכול על שכמו ואינו צריך לנו, רק אנו צריכים לו.

"אבל אשמים אנחנו.
כי בשלנו הסער הגדול הזה, את ייסורינו נושא הוא על גבו המיוסר, ואנו אפילו עזוב תעזוב עמו לא קיימנו. וכבר אמרו חכמים כי ענוותנותו של זכריה בן אבקולס שלא החשיב עצמו היא שגרמה לחורבן בית המקדש, אף אנו לא החשבנו את מעשינו, והנה באתנו כל זאת. אין אנו בקיאים בחשבונות שמים ואין אנו יודעים על מה באו לעורר אותנו, אך לצטט את דברי רבותינו מורשים אנחנו[...] בינו נא זאת, הלא דבריו ברור מיללו שהייסורים הללו הם: א. לכפרת הדור, ב. להיטיב לדור בעבורו ג. למרק עוון בית ישראל.

"[...]ועתה אמור יאמר כל יחיד לנפשו ואיש אל רעהו יאמר חזק, חזקו ונתחזקה בעד עמנו כי בשלנו הסער הגדול הזה, זה הזמן וזו העת להתרומם מעל הגבשושיות הקטנות המעכבות את מרוצת חיינו הרוחניים, זה הזמן לפרוס כנפיים ולהתעלות מבעד לענני האפרורית המעיבים את פני השמש הזורחת, כי באור הנכון נראה את הזולת ונאהב את האח והשכן כמו גם את חיובנו שלנו כלפי עצמנו כמו שהם באמת, כמו שהאלוקים היה רוצה לחזות בהם, חבל לחכות שעוד יעוררונו משמים, כי אפשר גם בלי, ויפה שעה אחת קודם".