המאבק בשחיתות מתחיל קודם כל בחינוך. לשם כך הקימה כבר לפני שנים התנועה לאיכות השלטון את המכללה לאיכות השלטון. שם יחד עם עובדי הציבור שלנו מלבנים את הקו הדק שבין 'עיגול פינות' לשחיתות שיש 'רמזור אדום' מעליה. איך בונים 'קוד אתי' לגופים ציבוריים. ולמה 'פרוטקציה' היא גם סוג של שחיתות ?
כחלק מהמאבק בשחיתות הקימה התנועה לאיכות השלטון כבר לפני שבע שנים את המכללת לאיכות השלטון. גוף בלתי תלוי אשר מייעץ ומנחה תוכניות בנושאי אתיקה ודמוקרטיה לגופים ציבורים כמו גם במוסדות חינוך. בראש המכללה עומדת תת אלוף רות ירון לשעבר דוברת צה"ל.
התנועה למען איכות השלטון החליטה בצעד עקרוני שכדאי לא רק להילחם בשחיתות השלטונית לאחר מעשה, אלא ראוי להקדים תרופה למכה ולפעול גם במישור החינוכי כדי להכשיר אזרחים להיות מעורבים באופן דמוקרטי ומשרתי ציבור נקיי כפיים. המכללה מכשירה עובדי ונבחרי ציבור בתחומי האתיקה השלטונית ולצורך כך פיתחה מודלים ייחודיים. עם עובדי עיריית חיפה הם ניסחו יחד את הקוד האתי שהושק בחודשים האחרונים, וכך גם רשויות מקומיות רבות אחרות כמו בית אריה, שוהם, משגב, טבריה ואחרים. ביישובים נוספים מופעלות תוכניות אחרות בבתי ספר יסודיים, כגון בג'לג'וליה, כרמיאל, רחובות ועכו, שם עובדים עם המורים והתלמידים על הטמעה של ערכים חברתיים. דן מייזליש דובר המכללה מסביר את חשיבות התוכנית: "חשיבות הקורס הוא למעשה, בחידוד המודעות האתית של עובדים ומנהלים בשירות הציבורי וברשויות מקומיות בפרט. אחת המטרות היא לערב את עובדי הציבור בתהליך יצירת הקוד האתי כך שלמעשה יהיה להם יותר עניין ומחויבות כלפיו".
באחד מימי השבוע לקחתי חלק באחת מסדנאות האתיקה שמקיימת עיריית תל אביב באגפים השונים. ד"ר שי נחושתאי המנהל האקדמי של המכללה פתח את הסדנה, שנועדה הפעם למשתתפי הקורס למנהלי מחלקות בעירייה, נפתחה בהצגת חזון המכללה: "קידום ערכי שלטון החוק, הדמוקרטיה, טוהר המדות, היושרה והאתיקה השלטונית". נחושתאי מציג סקר שהתפרסם ושמראה כי 40% מהצבור מחשיב את נושא ניקיון הכפיים כתכונה הראשונה בחשיבותה לנבחר צבור. תוך כדי הדיון מעלה אחד המשתתפים טענה אשר קנתה לה אחיזה בקרב הצבור :"בישראל עם אתיקה ויושרה לא יהיה לך לאן להגיע, ולעומת זאת אם אתה פועל כמו מאפיונר אז תהיה מחובר לעטיני השלטון". נחושתאי הגיב ואמר: "אתיקה זה לא עניין של מותרות זהו נושא שהוא הכרחי לנו כחברה חפצת חיים".
בעוד שלרבים מהמשתתפים ברורה לעין האבחנה במקרים של שחיתות 'פר אקסלנס' כמו קבלת כסף מתחת לשולחן או העברת כסף במעטפות שהם מקרי שוחד ברורים, הרי שבנושאים של 'שחיתות לבנה' שאין בה קבלת דבר באופן מוחשי הקו פחות ברור. מקרים המבוססים יותר על קידום מקורבים ועשיית מחוות כלפי מי שאנו או הגורמים שאנו כפופים אליהם חפצים ביקרם. כך למשל אחת מהמשתתפות סיפרה איך פנה אליה בכיר בעירייה 'כדי שתטפל טוב בבן של חבר שלו' שרוצה שיבוץ טוב יותר באחד הגנים. המשתתפת הוסיפה עוד 'שפרוטקציה זה משהו שקיים בכל מקום' והתכוונה לכך שסוג ההתנהלות הקלוקל הזה נהייה כבר לנורמה בחברה הישראלית. נחושתאי טורח להזכיר לכולם את מה שברור מאליו : "אתם אינכם עובדים בחברה פרטית, אתם מה שקרוי 'נאמני ציבור' ומה שיש לכם אינו שייך לכם".
הכוונה היא שלעובדי הציבור ניתן מנדט מהציבור להשתמש בתבונה ובאחריות במשאבי הציבור לצורך הכלל ולא לצורך אישי. "גם קידום של בן משפחה ברשימת ההמתנה לבית הספר או אישור למקורב להירשם לבית ספר שאינו בתחום הרישום שלו, הוא כפי שמציין ד"ר נחושתאי "פגיעה בשוויון ועשיית איפה ואיפה". "יש כאן גם סכנה של מדרון חלקלק לשחיתות שהיא יותר חמורה" כפי שציין אחד הדוברים.
אחת המשתתפות ציינה "כי פיתחנו פה מנטליות של 'עזור לי ואעזור לך' דבר שיוצר שחיתות . היא ציינה כי "קיים הקונפליקט בין להיות ישרה ובין להיות יצירתית".
בהפסקה קיימתי שיחה קצרה עם ד"ר נחושתאי באשר לשורשי השחיתות הישראלית: "את שורשי השחיתות ניתן כבר לראות לפני 2700 שנה בספר ישעיהו בפרק א', בפסוק: 'שרי סוררים וחברי גנבים, כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים'. בתקופה המודרנית, אל לנו לשכוח שרבים מן העולים שהגיעו ארצה הגיעו ממדינות שהם אינן דמוקרטיות ושם תופעת השחיתות היא רבה. תוסיף על זה את אווירת 'השטעטל' 'שכל ישראל ערבין זה לזה' ויש 'לרמות את הפריץ' והנה לך כר נוח ליצירת שחיתות". אנו גם יודעים שקיים פיתוי גדול בשליטה על תקציבים, ותלות בגורמים ממנים ובקשרים משפחתיים, ובכלל - הכוח נוטה להשחית. נחושתאי מציין עוד כי עדיין רבים בארץ מתנהגים באופן חמולתי והדבר בא לידי ביטוי במיוחד בכפרים ערביים. אך גם החברה היהודית לא פטורה מיכך. נחושתאי מביא דוגמא מחו"ל כדי להסביר את השוני בתגובת החברה למעשי שחיתות: "באנגליה למשל ישנו מושג It's not done, 'שדבר זה לא ייעשה במקומותינו'". הכוונה היא למעשה של איש ציבור שהוא חוקי אבל לא אתי - כשר אבל מסריח. במקרים מעין אלו הדבר מביא להתפטרותו של אותו איש ציבור. נחושתאי מזכיר שלפני שנים "עוד לפני שרגש הבושה אבד" אברהם עופר התאבד בעקבות החשדות לפיהן הוא היה שותף למעשי שחיתות בחברת 'שיכון עובדים', וכי יצחק רבין התפטר בעקבות 'חשבון הדולרים'. "היום" מסיים נחושתאי "מת העניין האידיאולוגי וכל אחד הרי רוצה לעשות לביתו".
לקראת הסוף מסכימים כולם על החשיבות שבעשיית 'קוד אתי' ואת החשיבות של עצם בירור העניינים הללו. מייזליש מסביר כי "במקומות בהם המכללה לאיכות השלטון פועלת, העיסוק באתיקה יוצר סביבה 'סטרילית' בה מתאפשר להעלות לדיון נושאים ודילמות שלרוב נמנעים מלעסוק בהם בסביבה ארגונית".
עוד פרטים באתר המכללה :
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה