טורקיה מחזירה למשורר היקמט את אזרחותו

טורקיה החזירה (יום ב', 5.1.09) בצעד סמלי את האזרחות הטורקית למשורר המפורסם ביותר שלה, נזים היקמט. צעד זה נועד להוכיח שטורקיה פועלת להפחית את הפגיעות בזכויות האדם, מתוך תקווה להצטרף לשורות האיחוד האירופי.

טורקיה שללה מהיקמט את אזרחותו בשנת 1951 בעיצומה של המלחמה הקרה בגלל השקפותיו הקומוניסטיות, כינתה אותו בוגד וכלאה אותו ליותר מעשר שנים. היקמט מת בגלות במוסקבה ב-1963, אך יצירתו ממשיכה להשפיע השפעה עצומה על התרבות הטורקית. צעדה החדש של ממשלת טורקיה נועד, כנראה, להראות שטורקיה מוכנה לסבול ביקורת, עד גבול מסוים.

"זהו צעד לקראת קבלת הבדלי השקפות, שפות ומוצא עדתי, שהיא נחוצה בכדי להפוך לחברה באיחוד האירופי", אמר דגו ארגיל, מומחה מאוניברסיטת אנקרה.

היקמט נחשב לאחד המשוררים המודרניים הראשונים של טורקיה. אהבתו העמוקה לארצו ועושר לשונו הקנו לו מקום של כבוד בקרב האמנים, האינטלקטואלים ושוחרי חופש הביטוי בטורקיה.

היקמט נסע למוסקבה בשנות ה-20 ללמוד כלכלה וסוציולוגיה, והושפע מהמהפכה הבולשביקית. שלטונות טורקיה זעמו על פרסומיו בכתב עת שמאלני לאחר שובו, אך הוא חמק מהם וחזר למוסקבה קודם שהצליחו לכלוא אותו.

הוא שב לטורקיה בפעם השנייה לאחר שניתנה חנינה כללית ב-1928, אך עשר שנים לאחר מכן נידון למאסר באשמת הסתת קציני צבא להתקומם נגד מפקדיהם.

חותמת אדומה

היקמט כתב כמה משיריו הטובים ביותר בכלא, לרבות יצירתו האפית "נופים אנושיים".

שיריו הוברחו מהכלא לחו"ל, והביאו לו פרסום בינלאומי ותמיכה של אמנים והוגי דעות כגון פבלו פיקסו וז'אן פול סרטר. ואולם טורקיה ראתה בשירתו תעמולה קומוניסטית.

באותה תקופה חששה טורקיה מהתפשטות השפעתו של הגוש הסובייטי בגבולותיה המזרחיים והמערביים, ומתביעותיה הטריטוריאליות של ברית המועצות.

לאחר שחרורו מהכלא ב-1950 היו שני ניסיונות התנקשות בחייו של היקמט והוא עזב את טורקיה. הוא קיבל אזרחות פולנית, באמצעות קשרי משפחה, ומעולם לא שב לטורקיה.

שירתו הוצאה אל מחוץ לחוק בטורקיה עד 1965. גם לאחר הסרת האיסור על שירתו, הסתירו טורקים רבים את עותקי יצירתו מחשש שיוגדרו כקומוניסטים. המשטרה החרימה עותקים של ספריו ושרפה אותם או החתימה אותם בחותמת אדומה: "אסור".

פאמוק הועמד לדין

ב-2005 עצרו שלטונות טורקיה לחקירה נער בן 17 שקרא שיר של היקמט בערב קריאה בבית ספרו. הוא שוחרר בלא שהוגש נגדו כתב אישום, אך המעצר לימד על הקושי לשנות את העמדות הישנות, על אף החוקים החדשים שהעניקו חופש ביטוי, במסגרת מאמצי טורקיה להתקבל לאיחוד האירופי. עד היום השלטונות פועלים בתקיפות נגד מי שנחשדים בחתרנות נגד המשטר.

יצירותיו של היקמט, שתורגמו ליותר מ-50 שפות, עמדו באחרונה במוקד מחלוקת, עקב דרישת אנשי שמאל ואינטלקטואלים טורקים מהממשלה לחדש את אזרחותו של היקמט ולהביא את שרידיו לקבורה במולדתו.

בשנת 2000 חתמו חצי מיליון טורקים על עצומה הקוראת לממשלה לטהר את שמו של היקמט.

הסופר הטורקי אורהן פאמוק, חתן פרס נובל לספרות, נמנה עם מותחי הביקורת על ממשלת טורקיה בשל עמדתה כלפי היקמט. פאמוק היה אחד מתריסר אמנים, עיתונאים וסופרים שהועמדו לדין על העלבת טורקיה ופקידיה. האישומים בוטלו בינואר 2006 מנימוקים "טכניים".