החקלאות הישראלית עברה בשנים האחרונות תהליך של התיעלות בשימוש במים ובכוח אדם, כך עולה מניתוח רב שנתי של נתוני החקלאות בישראל. את הניתוח ערכה כלכלנית התאחדות חקלאי ישראל, רחל בורושק.
הדוח ערך השוואה בין מצב המגזר החקלאי משנת 1988 ועד 2002 מבחינת ההכנסות, ההוצאות, מספר החקלאים העצמאיים, מספר העובדים השכירים בחקלאות, השימוש במים, מחירי התוצרת החקלאית הסיטונאים ולצרכן ומדדים נוספים. הדוח הוצג בפגישה של ראשי מועצות היצור וארגוני המגדלים בהשתתפות שר החקלאות לשעבר, ח"כ שלום שמחון.
מהדוח עולה, כי במהלך 15 השנים האחרונות גדל היקף היצור החקלאי הצמחי במדינת ישראל ב-28%, בעיקר הודות לעליה בביקוש בשוק המקומי בשל הגידול באוכלוסיה ועליית רמת החיים. באותה תקופה צריכת המים ירדה ב-37%. המשמעות של שני הנתונים היא שכל קוב של מים בחקלאות משמש כיום ליצור של כמות כפולה של מזון לעומת שנת 1988.
הדוח מצביע על ירידה דרמטית במספר החקלאים במדינת ישראל מ-48 אלף בשנת 1988 ל-18 אלף בשנה שעברה. כיום כל חקלאי עצמאי מיצר במשקו 280% יותר מאשר בשנת 1988. באותה עת מספר העובדים השכירים בחקלאות גדל מ-35 אלף ל-50 אלף.
ב-15 השנים האחרונות חלה שחיקה גדולה ברווח הכולל של החקלאות. בשנת 1988 נותרו בידי החקלאים לאחר הפחתת הוצאות רכישת התשומות, הבלאי ותשלומי השכר 4.6 מיליארד שקל (בערכים מתואמים ל-2002) ואילו בשנת 2002 נשארו בידיהם 1.7 מיליארד שקל.
הדוח מצביע עוד על ירידה ריאלית של 37% במחיר שמקבל החקלאי עבור תוצרתו מאז שנת 1988. המחיר לצרכן של התוצרת החקלאית ירד באותה עת ב-33%. הדבר מעיד על כך שירידת המחירים נוצלה בחלקה על-ידי המשווקים להגדלת פערי התיווך. ההוזלה הריאלית במחירי התוצרת החקלאית הודות להתיעלות מביאה לחסכון של ארבעה מיליארד שקל בשנה לצרכנים בישראל.
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, יוסטה בלייר, אמר שהדוח מעיד על ההצלחה המקצועית האדירה של החקלאים שמציבה אותם בשורה הראשונה בין החקלאים בעולם. עם זאת, התהפוכות שעברה החקלאות גורמות להשפעות עמוקות על דמותה של ההתישבות במדינת ישראל. יותר ויותר חקלאים יוצרים שותפויות עם גורמים חיצוניים או מיצרים עבור חקלאים אחרים. מבחינה כלכלית הדבר תורם להמשך ההתיעלות ואין בכך כל פסול, אולם תהליכים אלה יוצרים שינויים בדמותה ובאופיה של ההתישבות. בעקבות הדוח תקיים התאחדות חקלאי ישראל דיונים על הדרכים להתמודד עם השינויים שעוברת החקלאות.
שר החקלאות לשעבר, ח"כ שלום שמחון, אמר שהדוח מחייב מחשבה קדימה של כל הגורמים המופקדים על המגזר החקלאי. לדבריו, בין הפעולות שיש לבצע בעתיד הקרוב כדי לחזק את החקלאות: החדרת טכנולוגיות שיצמצמו את התלות של החקלאים בכוח אדם, הסדרת נושא אספקת המים לחקלאות, החזרת ענף הלול לתכנון וסיוע ליצרני החלב בהתמודדות עם הרפורמה בענף הרפת.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה