הרכב תודלק בסולר במקום בדלק ומנועו נשרף

ניסן אליאדי, תבע את חברת ש.י.א. אנרגיה בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון בסכום של 4,933 שקל לאחר שרכבו ניזוק.

לדבריו, בחודש אוגוסט 2007, נכנס לתחנת דלק בבעלות הנתבעת וביקש מהמתדלק למלא ברכבו דלק 96 אוקטן. "המתדלק תידלק את הרכב בסולר וכעבור מספר קילומטרים פרצה אש במנוע".

אליאדי צירף חוות דעת שמאי לפיה הנזק למנוע הסתכם בסך של 3,472 שקל בתוספת 462 שקל שכר טירחת שמאי וביקש שהסכומים ישולמו לו. הוא האשים את המתדלק ברשלנות וייחס לנתבעת אחריות לאירוע.

בכתב ההגנה הכחישה הנתבעת את האירוע ואת אחריותה לנזק וביקשה לדחות את התביעה בהעדר עילה.

בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, דחה השופט שאול מנהיים את התביעה וחייב את אליאדי לשלם לנתבעת 250 שקל הוצאות משפט. לדברי השופט, אליאדי נכשל בהוכחת כל יסודות התביעה החל מעצם קיום התדלוק בתחנת דלק בבעלות הנתבעת וכלה בעובדה שהתדלוק היה שגוי והוא שגרם לשריפה שבעטייה ניזוק הרכב.

בפסק הדין נאמר שלאליאדי נמסרה קבלה ידנית עליה נרשם שרכש סולר ולא דלק והוא אמור היה להבחין ברישום. "מן המפורסמות הוא שלמשאבות יש צבעים שונים לפי סוגי החומר שבו מתדלקים, כאשר הצבע של ידית תדלוק הסולר, שונה מהצבעים של ידיות תדלוק של בנזין. קשה להבין כיצד התובע אינו מבחין בהבדל לאורך כל התדלוק. אפילו אם נניח שהייתה התרשלות מצד המתדלק, ונתעלם אם היה גם אשם תורם מצד התובע, עדיין לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין התקלה בסוג הדלק לבין השריפה והנזקים שנגרמו בעקבותיה. קשר סיבתי כזה צריך להוכיח באמצעות חוות דעת מומחה שיאמר שלדעתו הנזקים והמנגנון שגרם אותם, נובעים מתדלוק הרכב בסולר ולא בבנזין. הראיה היחידה שצורפה לתביעה בעניין הנזק, היא חוות דעת של שמאי שהקפיד לא להביע דעתו על גורם הנזק. ממילא הקשר הסיבתי לא הוכח".